רשלנות רפואית בלידה

תחום הרשלנות הרפואית בלידה הינו מן התחומים הנפוצים והחשובים ביותר בתביעות הרשלנות הרפואית. זהו תחום מורכב מאוד המערב סוגים שונים של מומחיות רפואית: גניקולוגיה ומיילדות, רפואת פגים (ניאונטולוגיה), נוירולוגיה של הילד ועוד. תחום הרשלנות הרפואית בלידה משיק פעמים רבות לתחום רשלנות רפואית בהריון.

תחום המיילדות כולל את שלב טרום ההריון ותכנונו, שלבי ההריון השונים וכן את מהלך הלידה עצמה. מרבית הלידות מסתיימות באופן מוצלח, אך בחלקן טומנות בחובן הלידות סיכונים וסיבוכים פוטנציאליים רבים, הן לאם והן לעובר. על-כן אין לומר כי בכל מקרה, מצער ככל שיהיה, בו התממש סיכון זה או אחר או התרחש סיבוך אפשרי, מדובר יהיה במקרה של רשלנות רפואית.

עם זאת, טיפול ומעקב רפואי לא נאותים ורשלניים במהלך כל אחד משלבי הלידה, עלולים להוביל לתוצאה קשה עבור האם – היולדת או העובר – היילוד.

כיצד עלולה להתרחש רשלנות רפואית בלידה?

בין הטיפולים והמעקבים במהלך ההריון והלידה החורגים מהפרקטיקה הרפואית הראויה והמקובלת, ניתן למנות:

איחור באבחון גורמי סיכון כגון:

–  רעלת הריון: רעלת הריון (Pre-eclampsia) היא סיבוך הריוני המאופיין בעלייה בלחץ הדם וחלבון בשתן, ועלול לגרום לנזק לאיברים פנימיים, בעיקר לכבד ולכליות. איחור באבחון רעלת הריון עלול להוביל לפרכוסים (אקלמפסיה), אי ספיקה של איברים ואף למות האם או העובר, אם לא מטופלת במועד.)

– ירידה בתנועות העובר: על איחור באבחון ירידה בתנועות העובר – ירידה בתנועות העובר יכולה להעיד על מצוקה עוברית או בעיה באספקת הדם והחמצן לעובר. חוסר תגובה או איחור בפנייה לבירור רפואי במצב כזה עלול לגרום לפגיעה מוחית, לעיתים בלתי הפיכה, או אף למוות תוך רחמי של העובר.)

– דלקת במי השפיר: מדובר בזיהום חיידקי במי השפיר ובקרומים שעוטפים את העובר. איחור בזיהוי או בטיפול אנטיביוטי מתאים עלול להוביל ללידה מוקדמת, לפגיעה ביילוד כמו שיתוק מוחין, ואף לזיהום כללי (ספסיס) ביולדת.)

– היפרדות שלייה: מצב חירום בו השליה ניתקת מדופן הרחם לפני הלידה. התוצאה היא ירידה באספקת הדם והחמצן לעובר. אבחון מאוחר של מצב זה עלול לגרום לאובדן העובר, לדימום מסכן חיים ליולדת, ואף לכריתת הרחם.)

– זיהום: זיהומים במהלך ההריון או הלידה, כמו זיהום ברחם או בדם, עלולים להיות קטלניים אם אינם מאובחנים בזמן. ללא טיפול אנטיביוטי מתאים, הזיהום עלול לעבור לעובר ולגרום לסיבוכים קשים, עד כדי פגיעה מוחית או מוות.)

– דימום: דימום במהלך הלידה עלול להעיד על קרע ברחם, שלייה נעוצה, או קרעים נרחבים בתעלת הלידה. אם לא מאובחן ומטופל במהירות – הדימום עלול להוביל לשוק תת-נפחי, נזק לאיברים, כריתת רחם, או פטירת היולדת.)

– מצוקה עוברית אחרת המחייבת פיקוח מוגבר על האם והעובר ובמקרים מסוימים אף זירוז הלידה או ביצוע ניתוח קיסרי דחוף.  כאשר העובר במצוקה, יש לעקוב אחריו בקפדנות באמצעות ניטור רציף של הדופק. במקרים מסוימים, כאשר המצב מחמיר, נדרש להחיש את הלידה באמצעות זירוז או ניתוח קיסרי דחוף כדי למנוע נזק מוחי או מוות.)

יש להדגיש מצבים של התעלמות ממצוקה עוברית בתרשים המוניטור (NST) – כגון האטות משמעותיות בקצב לב העובר או חוסר התאוששות בין צירים, המצריכים התערבות דחופה. את הדופק רואים ברישומי דופק עוברי כשאר מנטרים את היולדת.

• תרשים המוניטור מצביע על רישום דופק העובר ורישום של הצירים. האטות בקצב הלב (בדופק ) של העובר -שעשויות לנבא מצוקה עוברית- מתייחסות ככלל לצירים. כידוע העורקים שמזינים את השליה נמצאים בין סיבי שרירי הרחם . כאשר הרחם מתכווץ בזמן ציר העורקים נלחצים וישנה ירידה בזרימת הדם לשליה כשזו מזינה את העובר. הדופק התקין נע בין 120-160 פעימות לב עובר לדקה. אופי ההאטות בדופק מתחלק ל-3 קבוצות. האטות מוקדמות EARLY  , האטות משתנות  VARIABLE , והאטות מאוחרות LATE  . הקבוצה הראשונה , האטות מוקדמות לפני ציר מבטאות לחץ על ראש העובר ואין להן משמעות קלינית לעובר ואינן משפיעות על המצב המטבולי/חמצוני של העובר וממשיכים לידה טבעית ללא התערבות . אולם כשמופיעות האטות משתנות ביחס לציר כבר מדובר במצב שצריך יהיה לקבל החלטה תוך מספר קטן של שעות היות והרזרבה של השלייה אוזלת. כמובן שישנם מדדים נוספים שנלקחים בחשבון לצורך קבלת החלטה כגון גובה הראש , שבמידה והוא גבוה באגן ז"א שהלידה לא עומדת לקרות במהרה מאליה . בנסיבות אלה מבצעים "החייאה" תוך רחמית שמתבטאת בהשכבת היולדת על צד שמאל ומתן חמצן במסכה. 
• לעומת זאת כאשר מופיעה ירידת דופק מתחת ל100 ולעיתים גם עד 50-60 מיד לאחר ציר המשמעות הקלינית חמורה זאת אומרת שאין יותר רזרבה שלייתית ויש לחלץ מידית את העובר.  סימנים אלה של האטות מאוחרות , מחייבים חילוץ בהול של העובר על ידי התערבות רפואית מכשירנית (ואקום למשל) או ביצוע ניתוח קיסרי דחוף. במידה וההאטות המאוחרות לציר הינן גם ללא ואריאביליות ( שונות, כשהרישום ללא "ריצוד" ונוטה להיות קוי) אז יש לרוץ בהול לניתוח הקיסרי.
• (הערה: לניתוח  הקיסרי הבהול המתואר לעיל, שבא בהפתעה, דרושה כמובן הסכמת היולדת על פי חוק זכויות החולה (סע' 13). ואולם ישנם מקרים בהם רופאים מיילדים בכירים שרואים גם את טובת העובר למול עיניהם ויודעים שבמידה ולא יחולץ מיד ימות או ישאר פגוע מוח קשה, ולכן ינתחו את היולדת גם ללא הסכמתה ובניגוד לחוק).

ניהול תביעות הקשורות לנזק בלידה סובב לעיתים את השינויים שחלו בתרשים המוניטור במהלך דקות מעטות, שכן בנסיבות של לחץ המופעל על חבל הטבור במהלך הלידה כל דקה חשובה ואיחור בחילוץ העובר עלול לגרום לנזק מוחי בשל היעדר אספקת דם וחמצן, וכן לנכות נוירולוגית עתידית ליילוד.

יתר על כן – בהנחיות רפואיות בינלאומיות, לרבות ACOG ו-RCOG, קיימת דרישה כי כאשר מופיעה מצוקה עוברית חמורה, זמן מרגע ההחלטה לניתוח קיסרי ועד לחילוץ לא יעלה על 30 דקות – ולעיתים אף פחות – כך לפי ניירות העמדה בישראל אולם בית המשפט קבע כי במקרים מסויימים די גם ב-15 דקות. מדובר באתגר לוגיסטי, אך כזה שמטרתו להציל חיים או למנוע נכות קשה.

• עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי חיוני. כאשר יש אינדיקציה רפואית ברורה לביצוע ניתוח קיסרי – כגון מצוקה עוברית, חוסר התקדמות בלידה או סכנה ליולדת – עיכוב בביצועו עלול לגרום לפגיעה קשה ביילוד. ההחלטה על ניתוח קיסרי אמורה להתקבל תוך דקות בנסיבות מסוימות, ולכל עיכוב יש משמעות קריטית. לעיתים העיכוב נובע מהערכת חסר של המצב או מכשל בתקשורת בין אנשי הצוות.)
• רשלנות במהלך הלידה עצמה, למשל טיפול רשלני ביולדת, מעקב חסר ולא נאות אחר מצב היולדת והעובר. עשויה להתבטא בהיעדר פיקוח נאות על היולדת והעובר, כמו גם בניהול שגוי של שלב הלחיצות או השימוש במכשירים (למשל, ואקום או מלקחיים). אי תגובה לשינויים במדדים החיוניים או לכאבים בלתי מוסברים, מעקב לקוי אחרי המוניטור או מחדלים בשלב חיתוך חבל הטבור – כל אלה עלולים לגרום לנזקים חמורים ליולדת או ליילוד.)

• אי גילוי או איחור באבחון מצוקה עוברית שניתן היה לזהות בתרשים המוניטור המחובר ליולדת, כגון האטות משמעותיות וממושכות בקצב לב העובר עם התאוששות איטית במהלך הלידה. (תרשים מוניטור עוברי מאפשר מעקב שוטף אחר דופק העובר. האטות בדופק, במיוחד אם הן חוזרות או ממושכות, עשויות להעיד על ירידה באספקת החמצן למוח העובר. זיהוי מוקדם ותגובה מהירה עשויים למנוע נזק מוחי בלתי הפיך. כשצוות רפואי מתעלם מתרשים בעייתי או מפרש אותו לא נכון – עלולה להיגרם רשלנות חמורה.)

השלכות חמורות של רשלנות רפואית בלידה

ניהול תביעות מסוג זה, סובב לעיתים אירועים ושינויים שחלו בתרשים המוניטור במהלך דקות מעטות, שכן בנסיבות של לחץ המופעל על חבל הטבור במהלך הלידה כל דקה חשובה ואיחור בחילוץ העובר, שנכנס למצוקה עוברית, עלול לגרום לנזק מוחי בשל היעדר אספקת דם וחמצן, וכן לנכות נוירולוגית עתידית ליילוד.

רשלנות רפואית בלידה עלולה גם במקרים מסוימים, לגרום למות העובר בטרם לידתו או להביא ללידה מוקדמת מדי ואז ייוולד היילוד כפג והוא עלול לסבול מסיבוכים הנובעים מהפגות וממשקל הלידה הנמוך. במקרים חמורים, רשלנות רפואית בלידה, יכול שתביא גם ללידתו של יילוד הסובל משיתוק מוחין ואף לפטירת היילוד כעבור זמן קצר מאיבוד דם או מחוסר חמצון ואף לפטירתה של היולדת עצמה מסיבוכים של אובדן דם. אלה כמובן – אם נגרמו ברשלנות – מקרים חמורים מאוד, שגורמים לנזקים גדולים ומתמשכים לנפגע ומשפחתו.

1. לידה כפג:
   רשלנות עלולה להוביל לזירוז לידה שלא לצורך או להחמצת טיפול שיכול היה לעכב את הלידה. פגות כרוכה בסיכון גבוה לזיהומים, דימומים מוחיים, בעיות נשימה ונזקים התפתחותיים. המערכת החיסונית של פגים אינה מפותחת דיה, מה שהופך אותם לפגיעים במיוחד לזיהומים חיידקיים וויראליים. בנוסף, פגות עלולה לגרום לבעיות נשימה (כמו RDS), סיכון מוגבר לדימומים תוך-מוחיים ולפגיעה בתפקוד מערכת העצבים המרכזית.
2. פטירת היילוד:
   איחור בזיהוי מצוקה, טיפול לקוי או עיכוב בביצוע ניתוח עלולים להוביל למוות תוך רחמי או זמן קצר לאחר הלידה – מצב טראגי עבור המשפחה אשר לעיתים ניתן היה למנוע. פטירה של יילוד בעקבות התרשלות רפואית מהווה פגיעה חמורה שאינה רק רפואית אלא גם רגשית ונפשית. לעיתים קרובות מדובר במקרה בו התרשמות קלינית מדויקת יותר או תגובה מהירה היו יכולים להציל חיים.
3. פטירת היולדת:
   כשלים בזיהוי דימום, זיהום, קרע ברחם או רעלת הריון – עלולים להוביל לתוצאה הטרגית של מות האם, למרות שטיפול רפואי נכון יכול היה להצילה. במקרים אלה קמה למשפחה עילת תביעה בשל רשלנות חמורה. מדובר באירוע נדיר אך קשה ביותר. מצבים כגון שוק תת-נפחי מדימום מאסיבי, אלח דם שלא זוהה בזמן, או תגובה אלרגית שלא טופלה – עלולים לגרום לאובדן חיי האם ולפגיעה קשה בילדים ובמשפחה שנותרה מאחור.
4. שיתוק מוחין:

נזק חמור ביותר היכול להיגרם עקב רשלנות במהלך ניהול הלידה נקרא לעיתים שיתוק מוחין – (CP (CEREBRAL PALSY. הכוונה לנזק שנגרם ליילוד עקב פגיעה מוחית מפושטת, הפוגעת במערכות גוף שונות ומותירה לעיתים נכות קשה ביותר, פיזית וקוגניטיבית: לרבות שיתוקים עד כדי ריתוק לכסא גלגלים, פיגור קשה, עיוורון, חירשות ועוד. נזק כזה של שיתוק מוחין אופייני גם לפגיעות שעלולות להתרחש סמוך מיד לאחר הלידה, כמו חוסר בסוכר, צהבת חמורה שלא מטופלת, או זיהום. אם מצבים אלה לא מטופלים או לא מטופלים כיאות יכול להיגרם ליילוד נזק מוחי חמור, כאמור.

5. נזק נוסף האופייני לסיבוכי לידה ידוע בשם פרע כתף – ERB PALSY. מדובר בנזק לגפה העליונה של היילוד, הנובע לעיתים מלידה במשקל גבוה או באי התאמה בין פתח האגן של היולדת ובין גופו של היילוד. לעיתים פגיעה כזו יכולה להירפא, אולם לעיתים עלולה להיוותר נכות לצמיתות של שיתוק הגפה.

מה לעשות אם עולה חשד לרשלנות רפואית בלידה?

• רישום מלא של האירועים על ידי המשפחה בזמן אמת – חשוב לתעד בכתב מה התרחש במהלך הלידה, מה נאמר על ידי אנשי הצוות הרפואי, מה נמסר ליולדת או למלווים, אילו תלונות הועלו ומתי, ואילו תגובות התקבלו. מסמך זה יכול לסייע רבות בבירור העובדות ובהתאמתן לרישומים הרפואיים הרשמיים. בנוסף, יש לתעד גם את המתרחש לאחר האירוע – האם מישהו מהצוות הרפואי פנה למשפחה לאחר הלידה, מה נאמר, האם בוצעה שיחה יזומה על ידי גורם מבית החולים, מה ביקשו לדעת, אילו הסברים ניתנו ומי היה מעורב בפנייה. מידע זה יכול לשפוך אור על האופן שבו התנהלו הגורמים המטפלים גם לאחר האירוע החריג.חשוב לתעד בכתב מה התרחש במהלך הלידה, מה נאמר על ידי אנשי הצוות הרפואי, מה נמסר ליולדת או למלווים, אילו תלונות הועלו ומתי, ואילו תגובות התקבלו. מסמך זה יכול לסייע רבות בבירור העובדות ובהתאמתן לרישומים הרפואיים הרשמיים.
• איסוף מלוא התיעוד הרפואי – יש לפנות אל כל הגופים הרפואיים (בית החולים, קופת חולים וכו') ולבקש עותקים מלאים של תיק ההריון, הלידה והיילוד. לעיתים, עורך הדין המייצג את המשפחה יפעל להוצאת מלוא החומר הרפואי, וישווה אותו לרישומים או תיעודים עצמאיים שנעשו על ידי המשפחה, כדי לוודא שאין חוסרים, סתירות או שינויים בין התיעודים – דבר שעשוי להיות מהותי לבירור המקרה.יש לפנות אל כל הגופים הרפואיים (בית החולים, קופת חולים וכו') ולבקש עותקים מלאים של תיק ההריון, הלידה והיילוד.
• התייעצות ראשונית עם עורך דין מומחה לרשלנות רפואית – כדי לבדוק אם יש יסוד משפטי לטענה, ומהם שלבי ההמשך המומלצים.

• השגת חוות דעת רפואית של מומחה – נדרשת חוות דעת מקצועית של רופא בתחום הרלוונטי (כגון גניקולוג, נוירולוג ילדים או ניאונטולוג) שתצביע על רשלנות רפואית , ולא פחות חשוב, על הקשר הסיבתי בין ההתנהגות הלא מקצועית לנזק.

• הערכת הנזקים והשלכותיהם – בחוות הדעת חשוב להעריך את הפגיעה שנגרמה ליילוד או ליולדת: נזקים גופניים, נכות, עלויות שיקום, ופגיעה באיכות החיים. ההערכה תכלול גם בחינה של פגיעה נפשית, אשר במקרים רבים דורשת חוות דעת פסיכיאטרית או פסיכולוגית נפרדת. בנוסף, יש לפרט את מצבת ההכנסות של ההורים לפני ואחרי האירוע, כולל הפסדי השתכרות בפועל וצפויים בעתיד, השפעה על כושר העבודה, וכן לבחון את הקצבאות והתגמולים שיתקבלו או עשויים להתקבל מביטוח לאומי וקרנות פנסיה – לצורך קיזוז או השלמה במסגרת התביעה.

• הגשת תביעה לבית המשפט – בליווי עורך הדין וחוות הדעת, תוגש תביעה נגד הצוות הרפואי והמוסד שבו ניתן הטיפול הרשלני.

1. ליווי והמשך ההליך המשפטי – כולל קבלת תגובות הנתבעים, חקירת מומחים בדיון, וניהול מו"מ לפשרה או הליך עד לפסק דין.

אילו עלויות עשויות להיות כרוכות בתביעת רשלנות רפואית בלידה?

לצידה של תביעה בעילה של רשלנות רפואית ישנן עלויות. חלקן יכולות להיות משמעותיות.
מעבר לתשלום עבור הוצאת התיקים הרפואיים, שמשולם למוסד הרפואי ויכול להגיע אף למאות שקלים ויותר (תלוי בכמות התיעוד שיש להוציא) עיקר ההוצאה, המגיע לעלויות של אלפי שקלים נועד להתייעצות עם מומחים רפואיים ולקבלת חוות דעת רפואיות הנדרשות לשם הגשת התביעה והוכחתה בבית המשפט. 

מעבר לכך ישנה אגרה ראשונית לפתיחת תיק בבית המשפט בתיקים של נזקי גוף העומדת על מאות שקלים לבית משפט השלום ומעל אלף שקלים לבית המשפט המחוזי.
במהלך הטיפול בתיק יכול להיות תשלום נוסף עבור חוות דעת משלימות שלעיתים יש בהן צורך, עבור גישור, מינוי מומחים מטעם בית המשפט, וכיוב'. 

ברוב המקרים התשלום לעורכי הדין בתיק מתבצע בסיום התיק לאחר קבלת כספי הפיצוי (ככל שמתקבלים) והוא יכול להשתנות בהתאם לניסיון המשרד, יכולותיו הוותק וכדומה.      

את מי תובעים במקרי רשלנות רפואית בלידה?

תביעות רשלנות רפואית בלידה מוגשות בדר"כ נגד מוסדות רפואיים השייכים לרפואה הציבורית (מדינה, קופות חולים). ברוב המקרים אין צורך לתבוע איש צוות רפואה באופן אישי לאור האחריות השילוחית הקיימת בין המוסד הרפואי לעובדיו. 

חושדים כי נפגעתם בהליך רשלנות בלידה? פנו למשרד עו"ד ד"ר א. רובינשטיין – ש. יקירביץ. אנו פה לייעוץ מקצועי ובעלי ניסיון רב בתחום!