הופעות בתקשורת

המסר המרכזי הוא שלא כל עיכוב יקים אחריות - אך כאשר דחייה שאינה רפואית גורמת להחמרה, סיבוכים או נכות, עשויה לקום עילת תביעה.

ד"ר שגיב רייס דפנה הגיעה לבית החולים קפלן בעקבות אירוע לבבי ואושפזה בטיפול נמרץ לב. במהלך שהותה במיון בוצעה טעות חמורה, כאשר רופא הזין את פרטיה האישיים על גבי תעודת פטירה של מטופלת אחרת. בעקבות כך דווחה “פטירתה” לגורמי המדינה.

הטעות התגלתה כאשר היא ניסתה לבצע פעולות בנקאיות וגילתה כי חשבון הבנק שלה נחסם, כרטיסי האשראי בוטלו, הביטוחים נפסלו והיא נמחקה ממערכות שונות. בהמשך נודע כי גם בתי מרקחת, מרפאות וגופים נוספים קיבלו דיווח על פטירתה, ותורים רפואיים למעקב, לרבות קרדיולוגי, בוטלו בשל כך.

על אף פניות חוזרות, בית החולים הודה והעביר לה מכתב המעיד על כך רק לאחר יותר מחודש מהמקרה, כשגם לאחר מכן התיקון במערכות השונות התנהל בעצלתיים. מרשתנו נאלצה להתמודד עם פגיעות מתמשכות בזכויותיה ועם קשיים בקבלת טיפול רפואי שוטף, זאת במקביל להחלמה מהאירוע הלבבי.

היות והמשיכו להגיע מכתבי פטירה וביטול זכויות, והיות ובשל קושי לקבל מענה מכלל הגורמים להם דווח הפטירה - פנתה מרשתנו באמצעות משרדנו לבית החולים, לקופת החולים כללית ולמשרדי הבריאות והפנים, תוך טענה לכשל מערכתי חמור, היעדר מנגנוני בקרה והיעדר טיפול אחראי ומיידי במחדל.

התובעת המיוצגת על ידי משרדנו התראיינה בתוכניתה של לוסי אהריש מערוץ 13 בנוגע לתביעה שהוגשה על ידי משרדנו ועניינה הטענה בנוגע לחובת ידוע החלה על הרופאים.

משרדנו הגיש לאחרונה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד קופת חולים מכבי והסתדרות מדיצינית הדסה, בטענה לרשלנות רפואית חמורה שנמשכה לאורך כעשרים שנה.

על פי כתב התביעה, סבלה התובעת במשך שנים מתסמינים שונים, ובהם השמנה חריגה, עלייה בלחץ הדם, חולשת שרירים, שינויים במצב הרוח ותסמינים נוספים. חרף פניות חוזרות ונשנות למערכת הרפואית וביצוע בדיקות שונות, לא אובחנה אצלה תסמונת קושינג – מחלה הנגרמת מהפרשת יתר של קורטיזול, ולעיתים נובעת מגידול בבלוטת יותרת הכליה.

לאורך השנים יוחסו תלונותיה של התובעת לגורמים נפשיים או כלליים, מבלי שבוצע בירור אנדוקרינולוגי מקיף ומעמיק. רק בשלב מאוחר מאוד אובחן גידול שפיר בבלוטת האדרנל, והמטופלת נותחה.

בכתב התביעה נטען כי האיחור באבחון גרם לנזקים משמעותיים, ובהם החמרה במצבה הרפואי, פגיעה באיכות החיים, הופעת סיבוכים רפואיים ובהם תסמונת קושינג קשה, וכן השלכות מתמשכות על תפקודה היומיומי.

אישה בת 60, מנהלת אגף רווחה ברשות מקומית, ניגשה לפני כארבע שנים לניתוח צווארי אלקטיבי במסגרת פרטית. מטרת הניתוח הייתה להפחית לחץ על חוט השדרה, שגרם לה כאבים ופגע באיכות חייה.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי משרדנו, נטען כי הניתוח שבוצע הוביל למצב בריאותי קשה ולנכות משמעותית. לפי חוות דעתו של נוירוכירורג בכיר, מומחה התביעה, כבר בסיום הניתוח הראשון אובחן שיתוק ביד וברגל. מוקדי פגיעה חדשים בחוט השדרה אותרו בבדיקות הדמיה, והמומחה קבע שמדובר בכשל טכני שהיה בשליטת המנתח וחרג מהסטנדרט הרפואי המקובל.

עוד נטען כי קיימים פערים חמורים בין מה שתועד בדוח הניתוח לבין מה שבוצע בפועל.

בעקבות הפגיעה, נאלצה האישה לפרוש מתפקידה באגף הרווחה, וכיום היא מתמודדת עם כאבים כרוניים, מגבלות תנועה קשות ותלות בעזרה יומיומית. לדבריה, היא נכנסה לניתוח שגרתי במטרה לשפר את איכות חייה - והתעוררה למציאות אחרת לחלוטין, עם נכות קשה המשפיעה על כל תחומי החיים.

משרדנו הגיש לאחרונה תביעה כנגד בי"ח בילינסון בגין פגיעה קשה מאד במטופל שהוזנח ונפגע קשות.

התובע, בן 54, פונה לבילינסון עם סימנים של דימום תוך גולגולתי אולם במקום שיועבר לטיפול נמרץ הוא אושפז במחלקה פנימית, כשמבני משפחתו אף נתבקש לחתום על תרומת איבריו לכשיוחמר מצבו.

בטור שפרסם ד״ר אבי רובינשטיין, רופא מומחה לנוירוכירורגיה ושותף במשרדנו, בירחון הבריאות של "וואלה" הוא מפנה זרקור לחיסון נגד דלקת קרום המוח החיידקית מסוג מנינגוקוק B – חיסון שאינו נכלל בסל החיסונים הממלכתי, אך קיים, זמין ומקובל בישראל.

דלקת קרום המוח החיידקית היא מחלה נדירה יחסית, אך בעלת פוטנציאל הרסני. במקרים מסוימים היא מתפתחת במהירות רבה ועלולה לגרום בתוך שעות לפגיעה מוחית קשה, שיתוק, חירשות, עיכוב התפתחותי ואף למוות. גם כאשר המטופל שורד, הנזקים עלולים להיות בלתי הפיכים ולהשפיע על איכות החיים לשנים ארוכות.

למרות קיומו של חיסון יעיל ובטוח, הורים רבים כלל אינם מודעים לאפשרות לחסן את ילדיהם, בין היתר משום שהמידע אינו נמסר להם באופן יזום במסגרת ביקורי שגרה בטיפות חלב או אצל רופאי ילדים. ד״ר רובינשטיין מדגיש כי אין די בכך שהמידע קיים באתרי משרד הבריאות או בהמלצות כלליות – על הרופא המטפל מוטלת חובה מקצועית ליידע את ההורים ולאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

בהיבט המשפטי, הטור מזכיר כי הפסיקה בישראל קבעה חובת גילוי רחבה בכל הנוגע לטיפולים רפואיים, לרבות טיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות. אי־מסירת מידע מהותי על אפשרות טיפול או מניעה, במיוחד כאשר מדובר באמצעי שעשוי להציל חיים או למנוע נכות קשה, עלולה להיחשב כהפרת חובת הגילוי וההסכמה מדעת.

בכתבה שפורסמה בישראל היום מתואר מקרה חמור של רשלנות רפואית, שבמסגרתו נטען כי התובעת המיוצגת על ידי משרדנו, הסובלת משיתוק מוחין (CP) מאז לידתה, לא יודעה במשך עשרות שנים על קיומו של ניתוח SDR – טיפול כירורגי מוכר בעולם אשר יכול היה לשפר באופן משמעותי את מצבה ולהפחית את הספסטיות הכאב והתלות מהם סבלה במשך שלושה עשורים מאז לידתה.

התביעה, המתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד משרד הבריאות, המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) וקופת חולים כללית, עוסקת בהפרת חובת הגילוי והטיפול ובכשל מערכתי מתמשך, אשר הוביל לפגיעה קשה ומתמשכת באיכות חייה של התובעת.

המקרה מעלה שאלות עקרוניות באשר לחובת המערכת הרפואית ליידע ולהפנות מטופלים לטיפולים מוכרים וזמינים, ומהווה נדבך חשוב במאבק למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

משרדנו הגיש לאחרונה תביעת רשלנות רפואית בקשר למותו של רופא משפחה שהגיע בדחיפות באמבולנס עם סימני שבץ מוחי לבית החולים וולפסון.

לאחר בדיקת CT הועבר המנוח לבי"ח איכילוב לצורך צנתור טיפולי.

למרבית הצער - לא רק שההעברה לא בוצעה באופן בהול, אלא שבבי"ח איכילוב התחילו בטיפול מחדש:

בצעו שוב בדיקת CT, שלא רק שהובילה לדחיית מתן הטיפול לו נזקק המטופל אלא שעל פי התביעה אף פוענחה באופן שגוי ומה שעצר את ההעברה לצנתור טיפולי, ולאחר מכן נתנו למנוח טיפול תרופתי בלבד, וגם זה באיחור של שעות.

המנוח נותר עם נזקים קשים ללא יכולת לדבר, משותק, מרותק למיטה וזקוק לעזרה מלאה בכל התפקודים.

משרדנו הגיש תביעה בגין אירוע שהתרחש לפני כשלוש שנים, בו מטופלת בשנות ה-60 לחייה הגיעה עם תסמינים המחשידים להתקף לב למוקד "טרם" – אך שוחררה עם תרופה נגד צרבת בלבד.

רק לאחר כשעה נקראה לחזור, אז אובחן התקף לב חריף והיא הועברה באיחור לצנתור דחוף, שבוצע בבית החולים "שערי צדק" רק לאחר כשלוש שעות, חרף מצבה.

בתביעה נטען כי כתוצאה מהאיחור נגרמה אי-ספיקת לב קשה מאד והיא הפכה לסיעודית, הזקוקה לטיפול צמוד וכן סבלה מאשפוזים חוזרים עד שלאחרונה הלכה לעולמה.