תביעות רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית הינה הליך מורכב. היא נמשכת זמן רב, כרוכה בהוצאות רבות וניהולה מחייב מעורבות של עורכי דין בעלי ניסיון רב בתחומי המשפט והרפואה גם יחד.

ניהול תביעת רשלנות רפואית מורכב משלבים שונים הנבנים נדבך על גב נדבך, כל שלב מחייב מתן מלוא תשומת הלב

למעשה, ניהולו של התיק מתחיל כבר עם פניית הנפגע או משפחתו. בשלב זה, מתחילים בבחינת נסיבות המקרה הספציפי, על מנת לברר אם ישנו בסיס ראשוני לקיומה של עילת תביעה. שלב זה מבוצע בעזרתו של הפונה, המגולל את סיפורו ותומך אותו בתיעוד רפואי רלוונטי, ככל שזה מצוי ברשותו והכול בכדי לחסוך בזמן ובהוצאות מיותרות ללקוח. בהמשך, מוזמן הפונה לפגישת הכרות ראשונה, במסגרתה ניתן הסבר מקיף אודות אופן ניהול התיק, השלבים השונים שקודמים להגשת התביעה ואלו שלאחריה, פירוט בדבר העלויות וההוצאות הכרוכות בכך.

תביעות רשלנות רפואית: שלב איסוף התיעוד הרפואי והערכה ראשונית

השלב הבא בניהולו של התיק, הוא שלב איסוף התיעוד הרפואי. קיימת חשיבות עליונה לאיסוף ולבחינת כלל התיעוד הרפואי הרלוונטי של הלקוח. ניהול ראוי של תיק רשלנות רפואית מצוי בפרטים הקטנים ומכאן החשיבות שבירידה לעומקם של דברים.

בתום שלב זה, תעשה הערכה ראשונית של עורכי הדין מהן השאלות הדורשות בירור במקרה הנדון, תוך ניצול הידע הרפואי והמשפטי, הניסיון והשוואה למקרים דומים מהפסיקה ומהספרות הרפואית משפטית. לפי הערכה ראשונית זו מועלת האפשרות להעמקת הבירור על ידי מומחה רפואי או מומחים רפואיים בעלי ניסיון רב שנים בתחום הרלוונטי, לשם בירור התשתית העובדתית והרפואית, ולצורך הערכת הנכות והצרכים העתידיים.

התייעצות ראשונית זו מהווה צומת מרכזי בניהולו של התיק והיא חיונית על מנת לוודא כי אכן קיימת תשתית מוצקה להגשת תביעת רשלנות רפואית. לחקירה וללמידת החומר הרפואי נודעת חשיבות רבה. שכן, "סיכום המחלה" אינו חזות הכל.

לעתים, מתגלים פרטים משמעותיים דווקא בתוך התיק הרפואי, ואשר לא צוינו בסיכום המחלה. למשל, התיעוד הרפואי עשוי להצביע על התרשלות בניהול הלידה, הגם שהתובע-הניזוק הלין דווקא על הטיפול במחלקת היילודים. כך, גם תלונות של הלקוחות על טיפול לקוי בחדר לידה מביאה לעתים לבדיקת התיק הרפואי במחלקת הילודים ולמסקנה שהייתה התנהלות רפואית לא תקינה בשתי הדיסציפלינות.

לאחר שלב זה, ייתכן ותבוא המסקנה כי אין מקום להגשת תביעה ברשלנות רפואית, אם מטעמים שלא נמצאת במקרה זה רשלנות או עילת תביעה אחרת, ואם מסיבות של אי כדאיות כלכלית להגשת תביעה.

נחיצותן של חוות דעת רפואית מקצועית בתביעה

במידה והתגבשה הערכה כי קיימת עילה להגשת תביעה, יערוך הרופא המומחה חוות דעת רפואית בעניינו של הלקוח. חוות הדעת תהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה אשר יוגש בסופו של יום לבית המשפט. חוות דעת יצורפו לכתב התביעה הן בשאלת האחריות – הרשלנות הרפואית, והן בשאלת הנזק שנגרם.

יתכן כי במקרים מסוימים יהיה די בחוות דעת יחידה להוכחת התביעה, אך בחלק מכריע של המקרים יש צורך ביותר מחוות דעת רפואית אחת.

ניהול תביעות רשלנות רפואית

ניהולו של התיק אינו מסתיים בהגשת כתב התביעה. נהפוך הוא, בין אם יסתיים התיק בפשרה בתום משא ומתן, גישור או הצעה של בית המשפט ובין אם יסתיים לאחר ניהול משפט ומתן פסק דין בעניינו של הלקוח, הרי שמדובר בהליך דינאמי הטומן בחובו הסתעפויות אפשריות מגוונות.

שכר הטרחה

יצוין כי שכר הטרחה בתביעות רשלנות רפואית נגזר ברובו מסך כל שיעור הפיצויים אשר יקבל הלקוח בסופו של ההליך. יתכן שיגבה שכר טרחה ראשוני עבור בירור המקרה. ההוצאות הכרוכות בניהול התיק – איסוף התיעוד הרפואי, התייעצות עם מומחה, עלות הכנת חוות הדעת, אגרות בית משפט וכיוצא באלה – ממומנות ומשולמות על ידי הלקוח עצמו.

חישוב הפיצויים

במדינת ישראל אין חוק שקובע את גובה הפיצויים, לכן חשובה המומחיות של עורך הדין למקסום סכום הפיצוי שניתן לתבוע.

יש להבדיל בין מקרה של אדם שמקבל פיצוי בחייו לבין אדם שנפטר.

בתאונות דרכים ישנן מגבלות מסוימות על הסכום שניתן לתבוע. בחישוב הפיצויים בשל אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק. בנוסף, קיימת הגבלה על ראש נזק כאב וסבל וכן, בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ישנו ניכוי מס הכנסה, בשונה מתביעות רשלנות רפואית.

ברשלנות רפואית, ראש הנזק העיקרי לאדם שעודנו בחיים הוא פגיעה בכושר ההשתכרות. במידה שמדובר בנכה במצב קשה מאוד, פיצוי בגין עזרה, ליווי וסיעוד הוא ראש הנזק העיקרי. יש לציין לגבי פיצוי בגין כאב וסבל, כי בתי המשפט בארץ נוהגים במשורה והפיצוי הינו בשיקול דעת בית המשפט. הפסיקה בשנים האחרונות לא מיטיבה עם ראש נזק זה. ישנו גם פיצוי על הוצאות שנגרמו עקב הפגיעה/הנכות – למשל בנכים פגועים קשה קיימות הוצאות רכב, הוצאות דיור, הוצאות על טיפולים רפואיים שלא מכוסים על ידי משרד הבריאות.

יש לציין שכל סכום שמתקבל על פי דין מנוכה מהתביעה, כמו ביטוח לאומי, פנסיה תקציבית שמשולמת על ידי המדינה, קרנות פנסיה מסוימות.

כאשר מדובר באדם שנפטר, ראש הנזק העיקרי הוא של שנים אבודות – השנים בהן קוצרו חייו של המנוח. אלמלא נפטר, הוא היה ממשיך להשתכר עד לגיל פרישה וכן מקבל פנסיה, קצבת זקנה וכו' עד לתום תוחלת חייו. יש הבדל בין זכות היורשים לבין זכות התלויים. יורשי הנפטר מקבלים את עזבונו והעיזבון הוא שנכנס בנעלי הנפטר ותובע בשמו. התלויים – הם מי שהיו תלויים במנוח לפרנסתם – בת הזוג, הוריו וילדיו, והם בעלי זכות תביעה עצמאית וזכאים לפיצוי בגין אובדן התמיכה הכספית של המנוח בהם, עקב פטירתו.

האמור אינו מהווה דרך לחישוב פיצויים, מכיוון שכל מקרה הוא אינדיבידואלי ולא ניתן להשליך ממקרה אחד למשנהו.