ניהול תביעת רשלנות רפואית בלידה
תחום הרשלנות הרפואית בלידה הינו מן התחומים הנפוצים והחשובים ביותר בתביעות הרשלנות הרפואית. זהו תחום מורכב מאוד המערב סוגים שונים של מומחיות רפואית: גניקולוגיה ומיילדות, רפואת פגים (ניאונטולוגיה), נוירולוגיה של הילד ועוד. תחום הרשלנות הרפואית בלידה משיק פעמים רבות לתחום רשלנות רפואית בהריון.
תחום המיילדות כולל את שלב טרום ההריון ותכנונו, שלבי ההריון השונים וכן את מהלך הלידה עצמה. מרבית הלידות מסתיימות באופן מוצלח, אך בחלקן טומנות בחובן הלידות סיכונים וסיבוכים פוטנציאליים רבים, הן לאם והן לעובר. על-כן אין לומר כי בכל מקרה, מצער ככל שיהיה, בו התממש סיכון זה או אחר או התרחש סיבוך אפשרי, מדובר יהיה במקרה של רשלנות רפואית.
עם זאת, טיפול ומעקב רפואי לא נאותים ורשלניים במהלך כל אחד משלבי הלידה, עלולים להוביל לתוצאה קשה עבור האם – היולדת או העובר – היילוד.
בין הטיפולים והמעקבים במהלך הלידה החורגים מהפרקטיקה הרפואית הראויה והמקובלת, ניתן למנות:
- איחור באבחון גורמי סיכון כגון רעלת הריון, ירידה בתנועות העובר, דלקת במי השפיר, היפרדות שלייה, זיהום, דימום או מצוקה עוברית אחרת המחייבת פיקוח מוגבר על האם והעובר ובמקרים מסוימים אף זירוז הלידה או ביצוע ניתוח קיסרי דחוף.
- עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי חיוני.
- רשלנות במהלך הלידה עצמה, למשל טיפול רשלני ביולדת, מעקב חסר ולא נאות אחר מצב היולדת והעובר.
- אי גילוי או איחור באבחון מצוקה עוברית שניתן היה לזהות בתרשים המוניטור המחובר ליולדת, כגון האטות משמעותיות וממושכות בקצב לב העובר עם התאוששות איטית במהלך הלידה.
סימנים אלה, מחייבים חילוץ בהול של העובר על ידי התערבות רפואית מכשירנית (ואקום למשל) או ביצוע ניתוח קיסרי דחוף.
ניהול תביעות מסוג זה, סובב לעיתים את השינויים שחלו בתרשים המוניטור במהלך דקות מעטות, שכן בנסיבות של לחץ המופעל על חבל הטבור במהלך הלידה כל דקה חשובה ואיחור בחילוץ העובר עלול לגרום לנזק מוחי בשל היעדר אספקת דם וחמצן, וכן לנכות נוירולוגית עתידית ליילוד.
רשלנות רפואית בלידה עלולה גם במקרים מסוימים, לגרום למות העובר בטרם לידתו או להביא ללידה מוקדמת מדי ואז ייוולד היילוד כפג והוא עלול לסבול מסיבוכים הנובעים מפגות וממשקלו הנמוך. במקרים חמורים, רשלנות רפואית בלידה, יכול שתביא גם ללידתו של יילוד הסובל משיתוק מוחין ואף לפטירת היילוד כעבור זמן קצר מאיבוד דם או מחוסר חמצון ואף לפטירתה של היולדת עצמה מסיבוכים של אובדן דם. אלה כמובן – אם נגרמו ברשלנות – מקרים חמורים מאוד, שגורמים לנזקים גדולים ומתמשכים לנפגע ומשפחתו.
הנזק החמור היכול להיגרם עקב רשלנות במהלך ניהול הלידה נקרא לעיתים שיתוק מוחין – (CP (CEREBRAL PALSY. הכוונה לנזק שנגרם ליילוד עקב פגיעה מוחית מפושטת, הפוגעת במערכות גוף שונות ומותירה לעיתים נכות קשה ביותר, פיזית וקוגניטיבית: לרבות שיתוקים עד כדי ריתוק לכסא גלגלים, פיגור קשה, עיוורון, חירשות ועוד.
נזק כזה של שיתוק מוחין אופייני גם לפגיעות שעלולות להתרחש סמוך מיד לאחר הלידה, כמו חוסר בסוכר, צהבת חמורה שלא מטופלת, או זיהום. אם מצבים אלה לא מטופלים או לא מטופלים כיאות יכול להיגרם ליילוד נזק מוחי חמור, כאמור.
נזק נוסף האופייני לסיבוכי לידה ידוע בשם פרע כתף – ERB PALSY. מדובר בנזק לגפה העליונה של היילוד, הנובע לעיתים מלידה במשקל גבוה או באי התאמה בין פתח האגן של היולדת ובין גופו של היילוד. לעיתים פגיעה כזו יכולה להירפא, אולם לעיתים עלולה להיוותר נכות לצמיתות של שיתוק הגפה.
חושדים כי נפגעתם בהליך רשלנות בלידה ? פנו למשרד עו"ד ד"ר א. רובינשטיין – ש. יקירביץ. אנו פה לייעוץ מקצועי ובעלי ניסיון רב בתחום!
שאלות ותשובות
בננו מוגדר כנכה, סובל משיתוק מוחין – CP. לדעתנו הסיבה לבעיות הרבות מהן הוא סובל היא הלידה הקשה, שבמהלכה הוא נפגע. איך נוכל לבדוק האם אכן היתה רשלנות בלידה והאם יש מקום להגשת תביעה?
כאשר הלידה במצב חירום וישנה מצוקה עוברית, כגון, העדר הגעת חמצן אל העובר, מצב חירום המחייב חילוצו המיידי, אולם הוא לא מחולץ מספיק מהר, הוא עלול להיוותר עם נזק מוחי ושיתוק מוחין. עם זאת יש לזכור כי לא כל לידה קשה גורמת לנכות, וכי לידות קשות רבות מסתיימות בלידת ילד בריא. קיימים בספרות המיילדותית המקצועית קריטריונים לפיהם נקבע הקשר הסיבתי בין התשניק בלידה לשיתוק המוחין. תחילה יהיה צורך באיסוף התיקים הרפואיים הרלבנטיים ולאחר מכן צריך יהיה להתייעץ עם מומחה בתחום המיילדות. אנו מייעצים לך לפנות לעו"ד המתמחה בתחום זה.
תוך כמה זמן יש לבצע ניתוח קיסרי דחוף במצב בו העובר במצוקה?
אם דרוש ניתוח קיסרי דחוף לחילוץ העובר שבמצוקה, זה תלוי מאוד בנסיבות. ישנם פסקי דין שקובעים חובה לחלץ את העובר תוך דקות ספורות. דפי העמדה של הרופאים המיילדים בישראל קבעו חילוץ תוך 30 דקות. ישנם אמצעים נוספים לחילוץ העובר כמו ואקום. בעבר נהגו לבצע שימוש גם במלקחיים, למרות שהשימוש בהם כיום נדיר ביותר. להרחבה קראו מאמרנו בנושא "רשלנות בלידת וואקום".
מהם הנהלים לעניין ביצוע ואקום?
על פי נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות ולגניקולוגיה, שכיחות השימוש ביילוד לידני מכשירני – שולפן ריק (ואקום) ו/או מלקחיים – הוא כ-4-7% מכלל הלידות. הבחירה של המכשיר תעשה בהתאם לניסיונו של המבצע והנסיבות הרפואיות. לגבי מיומנות המבצע נקבע בפסיקה לא אחת כי על המיילד להיות בעל ידע מספק וניסיון מתאים על מנת להתערב התערבות מכשירנית – ואקום או מלקחיים כשיש לכך התוויה, ולבצע את ההתערבות המכשירנית המיילדותית שתהיה הבטוחה ביותר עבור האם והתינוק. חייבות להיות אינדיקציות ברורות להתערבות מכשירנית, כמו מצבים בהם מזהים שהעובר נמצא במצוקה עוברית כפי שתואר במוניטור; מצבים קליניים שלא מאפשרים ליולדת ללחוץ כגון תשישות או חוסר יכולת ללחוץ; אי התקדמות הלידה בשלב השני; מצב של היפרדות שליה. להרחבה קראו מאמרנו "רשלנות בלידת וואקום".
מהו פרע כתפיים – שיתוק ע``ש ERB – והאם מדובר ברשלנות רפואית?
במהלך לידה תקינה, אחרי יציאת ראש העובר מתעלת הלידה וסיבובו החיצוני, מחליקה הכתף הקדמית, תוך כדי סיוע עדין של המיילדת אל מחוץ לגוף האם, מה שמאפשר את יציאת כל גוף היילוד. יכולים להיות מקרים בהם הכתף הקדמית נתקעת מאחורי קדמת האגן והילוד מתבצע לבסוף על ידי מספר פעולות הדורשות מהמיילדת לדעת באיזו דרך לתמרן את העובר במטרה שייולד ללא פגע. כאשר חילוץ כתף תקועה כזו, לא מטופל כיאות, אלא בדרך של משיכה מופרזת וכוחנית, נמתחים ונקרעים הסיבים העצביים העדינים של המקלעת הברכיאלית (המובילה את העצבים אל הזרוע והיד) ונזקים אלה הם סיבת שיתוקם של שרירי היד, שיתוק שנקרא ע"ש Erb. לא תמיד ניתן לצפות מראש מצב של פרע כתפיים. אולם גם במצב בו זה התרחש באופן בלתי צפוי, עדיין יתכן וישנה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית כיוון שלידה המסתבכת בפרע כתפיים עשויה להסתיים בנזקים ליילוד וליולדת. להרחבה קראו מאמרנו "מהו פרע כתפיים?".
גיליתי כי נותרה שארית שליה ברחם לאחר הלידה. האם מדובר ברשלנות רפואית?
היוותרות שארית השליה ברחם עלולה ליצור דימומים, הידבקויות, הצטלקות הרחם ודלקות ברירית הרחם ובכך לפגוע בסיכויי היולדת להיכנס להריון נוסף בעתיד ובמקרים חמורים לעקרות, ולגרום לה להפלות חוזרות ונשנות במידה ותצליח להיכנס להריון. ככל שאבחון היוותרות שארית השליה ברחם והטיפול נעשים מאוחר יותר, כך גדלים הסיכונים הכרוכים בכך. לפיכך חשוב מאד שהצוות הרפואי המטפל ביולדת יקפיד על הוצאת השליה בשלמותה על מנת שלא ייוותרו ממנה שאריות ברחם וזאת מוקדם ככל האפשר. על פי הפסיקה, הימצאות חלק מהשליה ברחם לאחר הלידה, אינה מעידה בהכרח על רשלנות רפואית. יש לבחון כל מקרה לגופו ולפנות לעורך דין המתמחה בתחום.
מי מוסמך לפענח את המוניטור בחדר הלידה?
הרופאים הם המוסמכים ביותר לפענוח המוניטור, אולם גם המיילדות מוכשרות לעשות כן וזה חלק מתפקידן. ברור שאם המיילדת לא תדע לפענח את המוניטור, היא מחויבת לקרוא לרופא. לעיתים המיילדות הותיקות יודעות לקרוא טוב יותר את המוניטור מהרופאים התורנים שם מתמחים "צעירים" חסרי ניסיון.
מהי ההתיישנות לגבי נזקים מרשלנות רפואית בלידה?
במידה ונגרם נזק ליולדת, ניתן יהיה לתבוע על נזקיה עד 7 שנים מיום היווצרות הנזק. במידה והנזק נגרם לילוד, התביעה תוגש עד 7 שנים לאחר הגיעו לגיל 18, כלומר עד גיל 25. להרחבה ראו מאמרנו בנושא "התיישנות".
מהו היקף הפיצוי בתביעות בגין רשלנות רפואית בלידה?
גובה הפיצוי בגין רשלנות רפואית בלידה נפסק על פי גובה הנזק לילוד או ליולדת. מאחר שנזקים אלו לרוב עלולים להיות חמורים, וכן עלולים להזיק לילוד במשך חייו, היקף הפיצוי בתביעות אלו הינו גבוה.