ניהול תביעת רשלנות בהריון
תביעות משפטיות בגין רשלנות רפואית בהריון הן מהתביעות המורכבות בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף. מדובר בתחום הכולל דיסציפלינות רפואיות שונות, לרבות גניקולוגיה ומיילדות, גנטיקה ופריון, נוירולוגיה של הילד ושל העובר, מומחים למומים עובריים ועוד. תחום הרשלנות הרפואית בהריון משיק לעתים גם לתחום מורכב אחר – רשלנות רפואית בלידה. רשלנות רפואית בהריון עלולה להביא ללידתו של יילוד הסובל מנכויות מורכבות וקשות כתוצאה ממום מולד או תסמונת, לרבות שיתוק מוחין ונכויות נוירולוגיות, מהם יסבול הוא ומשפחתו למשך כל ימי חייו, ומכאן חשיבותו הרבה של תחום זה.
בין הטיפולים והמעקבים במהלך ההריון החורגים מהפרקטיקה הרפואית הראויה והמקובלת ועלולים להיחשב כרשלנות רפואית בהריון, ניתן למנות:
אי גילוי של פגמים גנטיים בשלב תכנון ההריון ובמהלך ההריון, למשל בהיעדר ייעוץ גנטי מספיק.
אי גילוי של תסמונות, מומים ופגמים מולדים בעובר בבדיקות אולטראסאונד מיילדותי או סקירת מערכות הנערכות כחלק מהמעקב אחר התפתחות העובר במהלך ההריון.
הולדה בעוולה
לידתו של יילוד בעל מום מולד או תסמונת אותם ניתן לאבחן מבעוד מועד במהלך ההריון עצמו, יכול שתשמש עילת תביעה, אשר עברה לאחרונה מספר שינויים ותהפוכות בפסיקת בתי המשפט. בעבר עמדה ליילוד עצמו שנולד עם מום או תסמונות, שניתן היה לאבחן אותם במהלך ההריון, הזכות לתבוע (באמצעות הוריו בדרך כלל) את נזקיו מהגוף או המוסד הרפואי (קופת חולים, בית חולים, רופא מטפל, טכנאי מעבדה וכיו"ב) אשר לטענתו, לולא היו מתרשלים בביצוע הבדיקות והמעקבים במהלך ההריון, היתה נמנעת לידתו – טענה אשר כונתה "חיים בעוולה" (Wrongful life).
ב- 2012, בפסק דין הידוע כהלכת המר, נשללה זכות התביעה של היילוד עצמו, אולם בית המשפט העליון הותיר על כנה את תביעת ההורים של היילוד, עילת תביעה הקרויה "הולדה בעוולה" (Wrongful Birth). ואומנם, כיום המצב המשפטי מאפשר להוריו של יילוד שנולד עם מום או תסמונת קשים אשר לא אובחנו במהלך ההריון כתוצאה של רשלנות רפואית, לתבוע בעילה כי נמנעה מהוריו של היילוד האפשרות לבחור שלא לגדל ילד בעל מוגבלות או מום קשים. עילת התביעה בגין הולדה בעוולה מאפשרת להורים לתבוע פיצוי עבור הוצאות הגידול והצרכים הרפואיים והסיעודיים של היילוד בעל המוגבלות, גם לאחר שיגיע לבגרות ולמשך כל תוחלת חייו.
חשוב לדעת כי מדובר במומים ותסמונות קשים הגורמים לנכויות ומוגבלויות קשות ביותר ליילוד, מהם הוא ומשפחתו ייאלצו לסבול למשך כל חייו. בית המשפט קבע את התנאים להוכחת העוולה של הולדה בעוולה, כלומר, מהם התנאים להוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזקים שנובעים מהמום של היילוד:
בשלב הראשון, על ההורים להוכיח (באמצעות חוות דעת רפואית, וראו השלבים בניהול תביעת רשלנות רפואית) כי אם היו מתגלים המום או התסמונת בבדיקות ההריון ומידע זה היה עומד בפני ועדה להפסקת הריון, היתה הועדה מאשרת להורים להפסיק את ההריון.
בשלב השני – ורק אם התשובה לשלב הראשון היא חיובית – על הוריי היילוד להוכיח כי לו היה מתגלה המום בבדיקות ההריון, הם היו פונים לועדה להפסקת הריון בבקשה לקבל אישור. בעניין זה קבע בית המשפט חזקה (הניתנת לסתירה) כי אם הועדה היתה מאשרת הפסקת הריון, חזקה שההורים היו מבקשים לקבל אישור לכך. סתירת החזקה לא יכולה להיעשות רק על סמך נתונים מגזריים כמו אמונה דתית וכו', אלא יש לקחת בחשבון גם את הנתונים של ההורים הספציפיים.
כך למשל, משרדנו מטפל בתביעתם של זוג צעיר אשר נולד לו ילד עם מום קשה ביד שמאל – ידו של הפעוט קצרה משמעותית ומעוותת עם אצבע בודדת ללא תנועה. בני הזוג הקפידו לבצע מעקב הריון מלא לרבות שקיפות עורפית, סקירת מערכות מוקדמת מורחבת וסקירה מאוחרת, והוטעו לחשוב כאילו מדובר בהריון תקין ועובר בריא. הרופא אשר ביצע את סקירת המערכות כתב שבאולטראסאונד רואים את הידיים של העובר, למרות שהילד נולד ללא מרבית הזרוע וכף היד!, דבר שניתן לראות אותו אף בעין בלתי מיומנת ומנוסה. מדובר במום שלו היה מאובחן כראוי בהריון כפי שניתן וצריך היה לאבחן, היה מוביל להפסקת ההריון, אפשרות שנשללה מבני הזוג.
הריון בעוולה
עילת תביעה נוספת הנחשבת כרשלנות רפואית בהריון ובה משרדנו עוסק, קרויה "הריון בעוולה" (Wrongful Pregnancy). עילת תביעה זו מתייחסת למקרים בהם כתוצאה מרשלנות נולד יילוד לא מתוכנן למרות שהוריו ביקשו להימנע מכך. למשל: רשלנות בקשירת חצוצרות האישה או קשירת צינורית הזרע אצל הגבר, אי גילוי רשלני של הריון על ידי רופא נשים למשל, או כישלון או איחור בביצוע הפלה. מקרים של הריון בעוולה הופכים למורכבים אף יותר כאשר מדובר בלידה לא רצויה של ילד נכה בעל מום או תסמונת, שאז כמובן ההוצאות בגין גידולו וצרכיו רבים יותר.
כך לדוגמא מטפל משרדנו בתביעת של אישה אשר ביקשה לעבור קשירה של החצוצרות על מנת להימנע מלהביא ילדים נוספים לעולם, ואולם כעבור מס' שנים נכנסה להריון במפתיע. מבירור שנערך התברר כי קשירת החצוצרות לא בוצעה באופן מלא וחמור מכך – הדבר היה ידוע כבר בסמוך לאחר ביצוע הקשירה בבדיקה פתולוגית שנלקחה מהחצוצרות, אך עובדה זו לא נמסרה לאישה בזמן אמת.
חושדים כי נפגעתם בהליך רשלנות בלידה ? אנו פה לייעוץ מקצועי ובעל ניסיון רב בתחום!
