ניהול תביעת רשלנות במעקב הריון
תביעות משפטיות בגין רשלנות רפואית בהריון הן מהתביעות המורכבות בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף. מדובר בתחום הכולל דיסציפלינות רפואיות שונות, לרבות גניקולוגיה ומיילדות, גנטיקה ופריון, נוירולוגיה של הילד ושל העובר, מומחים למומים עובריים ועוד. תחום הרשלנות הרפואית בהריון משיק לעתים גם לתחום מורכב אחר – רשלנות רפואית בלידה. רשלנות רפואית בהריון עלולה להביא ללידתו של יילוד הסובל מנכויות מורכבות וקשות כתוצאה ממום מולד או תסמונת, לרבות שיתוק מוחין ונכויות נוירולוגיות, מהם יסבול הוא ומשפחתו למשך כל ימי חייו, ומכאן חשיבותו הרבה של תחום זה.
בין הטיפולים והמעקבים במהלך ההריון החורגים מהפרקטיקה הרפואית הראויה והמקובלת ועלולים להיחשב כרשלנות רפואית בהריון, ניתן למנות:
- אי גילוי של פגמים גנטיים בשלב תכנון ההריון ובמהלך ההריון, למשל בהיעדר ייעוץ גנטי מספיק
- אי גילוי של תסמונות, מומים ופגמים מולדים בעובר בבדיקות אולטרסאונד מיילדותי או סקירת מערכות הנערכות כחלק מהמעקב אחר התפתחות העובר במהלך ההריון.
הולדה בעוולה
לידתו של יילוד בעל מום מולד או תסמונת אותם ניתן לאבחן מבעוד מועד במהלך ההריון עצמו, יכול שתשמש עילת תביעה, אשר עברה לאחרונה מספר שינויים ותהפוכות בפסיקת בתי המשפט. בעבר עמדה ליילוד עצמו שנולד עם מום או תסמונות, שניתן היה לאבחן אותם במהלך ההריון, הזכות לתבוע (באמצעות הוריו בדרך כלל) את נזקיו מהגוף או המוסד הרפואי (קופת חולים, בית חולים, רופא מטפל, טכנאי מעבדה וכיו"ב) אשר לטענתו, לולא היו מתרשלים בביצוע הבדיקות והמעקבים במהלך ההריון, היתה נמנעת לידתו – טענה אשר כונתה "חיים בעוולה" (Wrongful Life).
ב2012 -, בפסק דין הידוע כהלכת המר, נשללה זכות התביעה של היילוד עצמו, אולם בית המשפט העליון הותיר על כנה את תביעת ההורים של היילוד, עילת תביעה הקרויה "הולדה בעוולה" (Wrongful Birth). ואומנם, כיום המצב המשפטי מאפשר להוריו של יילוד שנולד עם מום או תסמונת קשים אשר לא אובחנו במהלך ההריון כתוצאה של רשלנות רפואית, לתבוע בעילה כי נמנעה מהוריו של היילוד האפשרות לבחור שלא לגדל ילד בעל מוגבלות או מום קשים. עילת התביעה בגין הולדה בעוולה מאפשרת להורים לתבוע פיצוי עבור הוצאות הגידול והצרכים הרפואיים והסיעודיים של היילוד בעל המוגבלות, גם לאחר שיגיע לבגרות ולמשך כל תוחלת חייו.
חשוב לדעת כי מדובר במומים ותסמונות קשים הגורמים לנכויות ומוגבלויות קשות ביותר ליילוד, מהם הוא ומשפחתו ייאלצו לסבול למשך כל חייו. בית המשפט קבע את התנאים להוכחת העוולה של הולדה בעוולה, כלומר, מהם התנאים להוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזקים שנובעים מהמום של היילוד:
בשלב הראשון, על ההורים להוכיח (באמצעות חוות דעת רפואית, וראו השלבים בניהול תביעת רשלנות רפואית) כי אם היו מתגלים המום או התסמונת בבדיקות ההריון ומידע זה היה עומד בפני ועדה להפסקת הריון, היתה הועדה מאשרת להורים להפסיק את ההריון.
בשלב השני – ורק אם התשובה לשלב הראשון היא חיובית – על הוריי היילוד להוכיח כי לו היה מתגלה המום בבדיקות ההריון, הם היו פונים לועדה להפסקת הריון בבקשה לקבל אישור. בעניין זה קבע בית המשפט חזקה (הניתנת לסתירה) כי אם הועדה היתה מאשרת הפסקת הריון, חזקה שההורים היו מבקשים לקבל אישור לכך. סתירת החזקה לא יכולה להיעשות רק על סמך נתונים מגזריים כמו אמונה דתית וכו', אלא יש לקחת בחשבון גם את הנתונים של ההורים הספציפיים.
כך למשל, משרדנו מטפל בתביעתם של זוג צעיר אשר נולד לו ילד עם מום קשה ביד שמאל – ידו של הפעוט קצרה משמעותית ומעוותת עם אצבע בודדת ללא תנועה. בני הזוג הקפידו לבצע מעקב הריון מלא לרבות שקיפות עורפית, סקירת מערכות מוקדמת מורחבת וסקירה מאוחרת, והוטעו לחשוב כאילו מדובר בהריון תקין ועובר בריא. הרופא אשר ביצע את סקירת המערכות כתב שבאולטרסאונד רואים את הידיים של העובר, למרות שהילד נולד ללא מרבית הזרוע וכף היד!, דבר שניתן לראות אותו אף בעין בלתי מיומנת ומנוסה. מדובר במום שלו היה מאובחן כראוי בהריון כפי שניתן וצריך היה לאבחן, היה מוביל להפסקת ההריון, אפשרות שנשללה מבני הזוג.
הריון בעוולה
עילת תביעה נוספת הנחשבת כרשלנות רפואית בהריון ובה משרדנו עוסק, קרויה "הריון בעוולה" (Wrongful Pregnancy). עילת תביעה זו מתייחסת למקרים בהם כתוצאה מרשלנות נולד יילוד לא מתוכנן למרות שהוריו ביקשו להימנע מכך. למשל: רשלנות בקשירת חצוצרות האישה או קשירת צינורית הזרע אצל הגבר, אי גילוי רשלני של הריון על ידי רופא נשים למשל, או כישלון או איחור בביצוע הפלה. מקרים של הריון בעוולה הופכים למורכבים אף יותר כאשר מדובר בלידה לא רצויה של ילד נכה בעל מום או תסמונת, שאז כמובן ההוצאות בגין גידולו וצרכיו רבים יותר.
כך לדוגמא מטפל משרדנו בתביעת של אישה אשר ביקשה לעבור קשירה של החצוצרות על מנת להימנע מלהביא ילדים נוספים לעולם, ואולם כעבור מס' שנים נכנסה להריון במפתיע. מבירור שנערך התברר כי קשירת החצוצרות לא בוצעה באופן מלא וחמור מכך – הדבר היה ידוע כבר בסמוך לאחר ביצוע הקשירה בבדיקה פתולוגית שנלקחה מהחצוצרות, אך עובדה זו לא נמסרה לאישה בזמן אמת.
חושדים כי נפגעתם בהליך רשלנות בהריון? אנו פה לייעוץ מקצועי ובעלי ניסיון רב בתחום!
שאלות ותשובות בנושא רשלנות במעקב הריון
מה החשיבות בנטילת חומצה פולית לפני ובמהלך ההיריון?
מחסור בחומצה פולית עלול לגרום מומים שונים בעובר במערכת העצבים המרכזית. מדובר בעיקר במומים של עמוד השדרה (ספינה ביפידה) וכתוצאה בליטה על פני העור של חוט השדרה. הילדים נולדים עם שיתוק הגפיים התחתונות ואי שליטה על הסוגרים. מחקרים רבים הוכיחו בצורה חד משמעית את החשיבות בנטילת חומצה פולית מדי יום במשך כל תקופת הפריון ובעיקר ב- 3 החודשים טרם להריון ובתחילת ההריון, מכיוון שהיא מקטינה את הסיכון למומים מולדים אלו באופן משמעותי ביותר. מוטלת על הרופאים המטפלים חובת גילוי בנושא זה אצל מטופלות בגיל הפוריות. הדברים נקבעו בנהלים ברורים, מפורטים ומחייבים של משרד הבריאות מתחילת שנות האלפיים באופן המפורש ביותר.
אילו מומים ניתן לגלות בבדיקות סקר גנטי/US/סקירות מערכות?
מדובר בשאלה מאוד ספציפית ויש לענות עליה על פי הידוע בהתאם למועד התרחשות העוולה שכן הרפואה מתפתחת כל העת, וישנם חידושים בתחומים שונים כגון בתחום ה-US הטרום מיילדותי, צ'יפ גנטי וכיוב'.
``הולדה בעוולה``: מהו משך ההתיישנות במקרה של לידת יילוד בעל מום מולד או תסמונת, אותם ניתן היה לאבחן מבעוד מועד במהלך ההיריון עצמו, אך הם לא אובחנו בפועל?
יש לשים לב שעל אף שמדובר בנזקי היילוד, בית המשפט העליון קבע בהלכת "המר" כי מדובר בעילת תביעה של הורי היילוד ולא של היילוד, ועל כן ההתיישנות היא 7 שנים בלבד מיום הלידה. יש להבחין בין מקרה זה למקרה של ילד שנולד והתביעה היא על נזק במהלך הלידה, שאז ההתיישנות היא 25 שנים. להרחבה ראו גם מאמרנו בנושא "התיישנות".
האם הרופא מחויב להפנות או ליידע את המטופלת על בדיקה מתקדמת יותר מזו שברשותו?
נקבע כי יש ליידע שקיימת בדיקה מתקדמת יותר גם אם נמצאת רק ברפואה הפרטית. אך אין לצפות מהרופא להגיד למטופלת על כל בדיקה שקיימת, אלא יש להתחשב בגדרי הסבירות ולהתאים את המידע למטופלת בהתאם לעברה הרפואי.
מהן ההשפעות של אמונות דתיות על מעקב ההיריון?
סוגיה זו עולה לרוב בהקשר של הפלות, לגביהן יש איסורים לקיימם בדתות שונות מחודש הריון מסוים. נקבע כי אין חובת הגילוי מחייבת רופא למסור מידע דתי כלל או מידע בעל מאפיינים רפואיים דתיים, זולת אם המטופלת ביקשה זאת באופן מפורש, מיוזמתה היא. חוק זכויות החולה חל רק על מידע רפואי, הוא אינו כולל מסירת מידע דתי. בנוסף, גם כשמבקשת המטופלת באופן מפורש, המידע יהיה בהתאם למבחני הסבירות.
האם קיימת עילת לתביעה במקרה של תינוק שנולד עם מום שלא אובחן במהלך ההיריון?
תביעות עקב רשלנות רפואית שהתרחשה במהלך ההיריון, בין אם בבדיקות האולטרסאונד, בייעוץ הגנטי וכיוצא בזה, הן מהתביעות המורכבות ביותר במסגרת רשלנות רפואית ונזקי גוף. כיום מאפשרת פסיקת בית המשפט העליון להוריו של יילוד שנולד עם מום או תסמונת אשר לא אובחנו ברשלנות במהלך ההיריון ואשר ניתן היה לגלות אותם, לתבוע בגין ההוצאות שנגרמו ויגרמו להם בגין גידול הילד ומילוי כל צרכיו, לרבות צרכים רפואיים וסיעודיים, במידת הצורך אף לשארית תוחלת חייו. תביעה זו מכונה בפסיקות בתי המשפט בשם "הולדה בעוולה".
במקרה כזה צריך להוכיח כי ניתן היה לגלות את המום בבדיקות ההיריון וכי המום או התסמונת איתם נולד הילד הם כה קשים עד שוועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת להפסיק את ההיריון. כמו כן על ההורים להוכיח כי לו היה מתגלה המום במהלך ההיריון, אכן היו פונים לוועדה כזו בבקשה להפסיק את ההיריון.
הלכתי לרופא לבצע סקירת מערכות והוא לא נתן לי דיסק ובו התמונות מהבדיקה. מה עליי לעשות?
חשוב לדעת כי לא כל הדיסקים נשמרים. ברפואה הציבורית לא מקליטים את כל הבדיקות. לעומת זאת, ברפואה הפרטית, נהוג תמיד לתת את הדיסק עם הבדיקות.
SEO by start