הליך הגישור תפס תאוצה בשנים האחרונות גם בתיקים של רשלנות רפואית

גישור הוא פתרון אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, ומטרתו העיקרית היא להביא את הסכסוך לכדי סיום לשביעות רצון כל הצדדים, ללא הזדקקות לניהול ההליך בשלמותו בבית משפט. בתיקי רשלנות רפואית מטרת הליך הגישור היא כי תושג פשרה.

אמנם להליך גישור ניתן לפנות בכל שלב של ההליך המשפטי, אך ככלל בתביעות רשלנות רפואית פונים להליך הגישור לאחר שהצדדים השלימו את הכנת חוות הדעת הרפואיות מטעם כל הצדדים. ניתן לפנות להליך גישור גם בשלבים מאוחרים של ההליך המשפטי, למשל לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית לפני תחילת שלב ההוכחות בתיק ואף כאשר כבר החלו להיחקר העדים, אך אז יעילותו מוגבלת, כי בשלבים המאוחרים של ההליך המשפטי סביר כי הצדדים כבר "ננעלו" בעמדתם.

התנאי המוקדם לקיומו של הגישור הוא הסכמת כל הצדדים המעורבים בהליך הגישור ועל כן בתיקי רשלנות רפואית, הן חברות הביטוח והן המוסדות הרפואיים המעורבים צריכים לתת הסכמתם לגישור. הצדדים מסכימים ביניהם גם על זהות המגשר, ובתחום הרשלנות הרפואית חשוב לצדדים כי המגשר יהיה בעל נסיון עשיר בניהול תביעות כאלה. על כן מספר המגשרים המקובל בתחום זה הוא קטן יחסית.

במסגרת הליך הגישור בתיקי רשלנות רפואית, מתקיימת על פי רוב ישיבה אחת או מספר ישיבות בודדות. ככלל הצדדים מתחלקים ביניהם בשכר הטרחה של המגשר, והדברים כמובן תלויים בנסיבות המקרה ומורכבותו.

אם הליך הגישור מסתיים בהסדר פשרה, ייתן לו בית המשפט תוקף של פסק דין וההליך בבית המשפט מסתיים.

במקרה והליך הגישור מסתיים ללא הסכמה, הצדדים ישובו אל בית המשפט וההליך המשפטי יימשך מהנקודה בה נעצר. יודגש כי על פי החוק, בית המשפט אינו יודע מה נדון בהליך הגישור ולפי הדין במשפט אזרחי (כדוגמת תיקי רשלנות רפואית), ראיות שהוצגו בהליך הגישור לא יוכלו לשמש בבית המשפט. כלומר, מה שנמסר במסגרת הגישור חסוי בפני בית המשפט.

מניסיוננו, בתחום הרשלנות הרפואית כיום, רוב התיקים מגיעים לגישור ורובם מסתיימים בפשרה שהושגה לאחר גישור. יחד עם זאת לצורך ניהול הליך גישור יעיל יש להכין את התיק על כל היבטיו, כאילו הוא מנוהל בבית המשפט במלואו, וכך הפשרה שתושג בגישור תהיה המקסימלית.

אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרד עורכי דין רובינשטיין & יקירביץ המומחים בתחום רשלנות רפואית ודיני נזיקין !

מאמרים קשורים