במקרה זה של רשלנות רפואית חמורה שהסתיים בפשרה בגישור, נפגע נער כבן 16 פעיל ונמרץ, כשבוע לאחר מחלה וירלית של דרכי הנשימה העליונות. הנער הגיע לבית חולים עם כאבי גב תחתון וחולשת גפיים תחתונות, שהידרדרה תוך כיממה לשיתוק מלא עם החזרי פיקה שמורים, טונוס תקין, כשהוא שולט על הסוגרים.
בניגוד לכל הגיון, חרף הסתמנות אקוטית/חריפה של נער שנעשה משותק באופן פתאומי, הוא לא נבדק בקבלתו למיון או בסמוך לאחר מכן ע"י נוירולוג ולא בוצעה לו בדיקת פלס תחושתי כמתחייב בבדיקה נוירולוגית סטנדרטית.
אורטופד שערך בדיקה במיון העלה את האפשרות שהפגיעה בחוט השדרה הינה מישנית לאבצס/מורסה בין החוליות. אימוץ אבחנה מבדלת זו היה מביא לביצוע בדיקת הדמיה דחופה לעמוד השדרה. ברם, אבחנה זו נזנחה תוך שעות ספורות, וזאת לאחר שיחה טלפונית עם נוירולוג ומבלי שנערך כל בירור לכיוון חוט השדרה כמו בדיקת MRI עמוד שדרה דחופה.
הצוות הרפואי "התקבע" על אבחנה של "גיליאן ברה" ( Guillian Barre Syndrome ) שהיא מחלת עצבים היקפיים – וזאת על סמך פענוח חלקי של בדיקת ה EMG (בדיקה הולכה עצבית) שייחסה את הממצאים לתסמונת זו. באבחנה זו אושפז הנער וטופל.
בהמשך, נוספו להסתמנות הקלינית המקדימה גם טונוס אנלי ירוד, אצירת שתן ופלס תחושתי המעידים על נזק לחוט השדרה, ויתרה מכך – שוללים אבחנה של "גיליאן ברה", אולם הם לא זכו לכל התייחסות עקב הרשלנות הרפואית.
רק ביום השלישי לאשפוז בוצע ניקור מותני ששלל אבחנה של "גיליאן ברה".
חרף הכתובת אשר היתה על הקיר, חלפו יומיים נוספים ורק ביום החמישי לאשפוז בוצעה בדיקת MRI עמ"ש אשר אבחנה מיאליטיס, דלקת בחוט השדרה; רק אז למרבה הצער, הוחל בטיפול הנבחר למיאליטיס, באמצעות סטרואידים במינון גבוה.
עבור התובע היה זה מאוחר מידי. התוצאה של הרשלנות הרפואית היתה איחור באבחנה ובמתן הטיפול המתאים, הוא נותר עם נזק בלתי הפיך כשהוא מרותק לכיסא גלגלים.
מומחה לנוירולוגיה אשר בחן את נסיבות המקרה ערך חוות דעת אשר הוגשה לבית המשפט בה נקבע כי:
"…למרות התסמינים איתם הגיע ואבחנה מבדלת של אבצס (מורסה) בעמוד השדרה כפי שהעלה הרופא בחדר המיון, לא בוצעה מידית בדיקת MRI במטרה לשלול/לאשר אבחנה מבדלת זו או מחלות אחרות הפוגעות בחוט השדרה. …
להערכתי היו בזמן אמת, בשעות הראשונות, מספיק נתונים אשר במצטבר היו אמורים להעלות ספק באבחנה של GBS (גיליאן ברה) . הנתונים היו … דווקא כאלה שהצביעו על מיאלופתיה / מחלה בחוט השדרה כפי שהעלה הרופא במלר"ד" (=מחלקה לרפואה דחופה=מיון)
המומחה סיכם את חוות דעתו וקבע נחרצות כי "על פי ניסיונם האישי של אותם רופאים שטיפלו בתובע… מתן מהיר ומיידי של סטרואידים מיד עם קבלתו בחדר המיון היה יכול לחולל תפנית במהלך המחלה עד כדי למנוע את הנזק הנוירולוגי ולשפר את הסיכויים להחלמה מלאה".