הגשנו תביעה ברשלנות רפואית בגין ביצוע כושל של ניתוח מוח

רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול במוח

משרדנו הגיש לאחרונה תביעה ברשלנות רפואית בגין ביצוע ניתוח כושל מתוך רשלנות קשה של ניתוח מוח בשל גידול שפיר באישה צעירה כבת 32, אשר גרם לסיבוכים שהביאו למותה בטרם עת של הצעירה.

הצעירה סבלה מגידול שפיר מסוג מנינגיומה, שספק בכלל אם דרוש היה ניתוח כדי להוציאו. למרות זאת, הרופא הנוירוכירורג בקופת החולים אשר עובד גם בבית החולים הנתבע, קבע בצורה נחרצת כי היא חייבת לעבור את הניתוח, אחרת כך אמר לה – תשותק ותמות. הרופא לא שקל את התמונה המלאה ולא את הממצאים שעלו מבדיקות ההדמיה שעברה, ולא הציג בפניה אופציות טיפול אחרות. הצעירה הסכימה כי רופא זה הוא שינתח אותה.

הגידול ערב כלי דם, ולכן היה קיים סיכון גדול בניתוח להוצאת הגידול, של פגיעה בכלי דם גדולים במוח, דבר שיביא בהכרח לפגיעה קשה. מומחה נוירוכרורג מטעם התובעים קבע כי בשלב זה היה ניתן שלא לנתח כלל, אלא לעקוב אחר התפתחות הגידול, כיון שמדובר בגידול שבאופיו מתפתח באיטיות רבה. אולם, אם בכל זאת מתכננים ניתוח, לא צריך להוציא את כל הגידול, וכך בהכרח לפגוע בכלי הדם שהוא מעורב בם ולגרום לנזק לא צפוי במוח. הדרך הנכונה היא להוציא את רוב הגידול ולעקוב אחר התפתחותו בהמשך, שכאמור, הוא מסוג הגידולים הגדלים באיטיות רבה.

ערב קודם לניתוח, הוזעקה הצעירה מביתה כדי להגיע ולעבור את הניתוח. היא הוחתמה על ידי רופא תורן על טופס הסכמה שלא היה ספציפי לסוג הניתוח שעברה, רופא שלא היה מודע לייחוד שבניתוח המסוים שעליה לעבור.

מהלך ניתוח המוח

למחרת נותחה הצעירה על ידי רופא שלישי שלא פגשה כלל טרם הניתוח, אשר לא הכיר את המנוחה, לא בדק אותה ולא הסביר לה דבר קודם לניתוח גדול מסוג זה אותו ביצע, על כל הסיכונים והסיבוכים הצפויים מניתוח מסוכן כפי שנעשה לה. המנתח היה לא מנוסה בסוג זה של ניתוחים, ועל כן וגם בגלל חוסר תכנון מוקדם וחוסר מודעות למעורבות של כלי דם בגידול, הניתוח בוצע ברשלנות קשה: במהלך הניתוח פגע המנתח בכלי דם גדולים במוח – הסיכון שהיה ידוע עוד קודם לניתוח – אולם המנתח כלל לא היה מוכן לדימום מסיבי כזה, עד אשר הוסתר לחלוטין מהגליון הרפואי, ודו"ח הניתוח כלל לא ציין זאת!

לאחר מכן מצבה הסתבך קשות והידרדר: נגרמה פקקת של כלי הדם ועקב כך נגרם לצעירה נזק מוחי שגרם לשיתוק במחצית פלג גופה, זיהומים וסיבוכים נוספים עד לפטירתה.

מותה של הצעירה, נשואה ואם לילדים פעוטים, היה מיותר ובר מניעה, כאשר היא יכולה היתה לחיות עוד שנים ארוכות וטובות ללא הניתוח שנעשה בה.