Process of trauma surgery operation. Group of surgeons in operating room with surgery equipment. Medical background

מה כולל תחום רשלנות בניתוחים?

רשלנות רפואית בניתוח הינו תחום רחב היקף בתביעות הרשלנות הרפואית. הוא כולל תחומים רפואיים רבים ושונים בתחומי הכירורגיה, לרבות ניתוחי ראש וניתוחי עמוד שדרה, כירורגיה כללית (כמו ניתוחי בטן, ניתוחי מעיים, ניתוחים לקיצור קיבה ועוד), ניתוחים אורולוגיים, ניתוחים אורטופדיים, ניתוחים קוסמטיים ועוד.

מורכבותם של מקרי הרשלנות הרפואית בניתוח משתנה ותלויה בנסיבות המסוימות של כל מקרה ומקרה, לרבות:

  • סוג הניתוח.
  • האם מדובר בניתוח חירום או שמא בניתוח אלקטיבי (כלומר ניתוח לא דחוף שנקבע מראש) ?
  • תחום המומחיות הרפואית הרלבנטי (כאשר לפעמים מדובר במספר תחומים).
  • האם הרשלנות הנטענת התרחשה במהלך הניתוח עצמו, או שמא בטיפול הטרום ניתוחי או בטיפול והמעקב שלאחר הניתוח?
  • האם הניתוח בוצע במסגרת פרטית או במסגרת בתי החולים הציבוריים?
  • נזקיו של המנותח כתוצאה מההתרשלות, וכיוצא בזה.

רשלנות רפואית בניתוח יכולה להתרחש כאשר הניתוח בוצע ללא התוויה רפואית מספקת; או מבלי שבוצעו כל הבדיקות המקדימות ההכרחיות קודם לניתוח (בדיקות הדמיה וכו'); ביצוע הניתוח בצורה רשלנית מבלי שבוצע בטכניקה המקובלת או עם אמצעי העזר וההדמיה הנחוצים; השארת גופים זרים וכלי ניתוח בגוף המטופל בתום הניתוח; מעקב רשלני אחרי מצבו של המטופל לאחר הניתוח ואי גילוי בזמן של סיבוכים כמו דימומים באזור הניתוח; ניקוב של איברים הסמוכים לאזור הניתוח (למשל ניקוב מעי בניתוח בטן הגורם למעבר של תכולת המעי אל חלל הבטן); אי גילוי זיהומים באשפוז ועוד ועוד.

יש להדגיש כי לא כל סיבוך בניתוח הוא רשלנות. כל פרוצדורה רפואית כרוכה בסיכונים ובוודאי ניתוח שהוא פרוצדורה פולשנית, כרוכה בסיכונים אף בידי המנתח הטוב ביותר והמנוסה ביותר.

בכל מקרה בו פונים אלינו אנחנו מתייעצים עם טובי המומחים הרפואיים, לעיתים עם מומחים מחו"ל, אשר בודקים כל מקרה לגופו ולעתים חוות דעתם היא כי אין רשלנות, אלא התוצאה הלא טובה של הניתוח הוא סיבוך ידוע ומוכר והרופאים פעלו כשורה.


הסכמה מדעת לניתוח

היבט נוסף של רשלנות רפואית בניתוח כרוכה בסוגיית ההסכמה מדעת (קישור למאמר) לניתוח. ככלל הסכמת מטופל לטיפול רפואי יכולה להינתן בכתב, בעל פה או על ידי התנהגות, אך חוק זכויות החולה קובע כי במקרים של טיפולים רפואיים מורכבים ובעלי סיכונים וסיבוכים אפשריים רבים יותר כמו ניתוח, דרושה הסכמה מפורשת של המטופל בכתב בלבד, שבפועל נעשית באמצעות חתימה על טופס הסכמה לניתוח, וכן טופס הסכמה להרדמה. טופס ההסכמה אמור לכלול תמצית של ההסבר שניתן למנותח וכיום נהוגים טופסי הסכמה "ייעודיים" כמעט לכל פרוצדורה ניתוחית. במקרה כזה הטופס מפרט את כל הסיבוכים העיקריים העלולים להיגרם מהניתוח בפרוט רב.
ואולם, עצם החתימה מצד המנותח על טופסי ההסכמה אינה חזות הכל, אלא היא חייבת להיעשות אך ורק אחרי שהמטופל הבין את ההסברים שניתנו לו על הניתוח אותו הוא עומד לעבור, על הסיכונים והסיבוכים הצפויים, חלופות אפשריות לטיפול מלבד הניתוח, וכן רק אחרי שהמטופל קיבל תשובות מלאות לשאלותיו לגבי הניתוח שהוצע לו.

ניתוח אלקטיבי

הסכמתו המודעת של המטופל לניתוח אותו הוא צפוי לעבור מקבלת חשיבות רבה יותר כאשר מדובר בניתוח אלקטיבי, כלומר ניתוח שאינו דחוף, ניתוח מתוכנן שנקבע מראש ולא ניתוח אותו נאלצים לבצע במהירות במקרה חירום רפואי בו נשקפת למטופל סכנה לחייו או סכנה חמורה אחרת. מרבית הניתוחים הם ניתוחים אלקטיביים וכיום אף נערכים ניתוחים אלקטיביים רבים במסגרת פרטית בהיקף הולך וגדל. בהגדרה זו נכללים גם ניתוחים קוסמטיים, ניתוחים להסרת משקפיים, לקיצור קיבה ועוד.

כאשר מדובר בניתוח אלקטיבי, ובייחוד אם מדובר בניתוח קוסמטי או שאינו נחוץ להצלת החיים קבעה הפסיקה כי רמת ההסבר שצריך הרופא לתת למטופל היא ברף הגבוה של הגילוי – הוא חייב ליתן גילוי רחב לגבי הסיכונים והסיבוכים הצפויים מהניתוח. למרות שבארץ אין חובה לגלות את ניסיונו של הרופא לגבי ביצוע הניתוח הספציפי, נראה לנו ראוי לשאול את המנתח על ניסיונו. כמו כן הומלץ בפסיקה כי הרופא יסביר למטופל על הניתוח הצפוי מבעוד מועד, זמן רב ככל האפשר קודם לניתוח. ההסבר צריך להתבצע ללא לחץ על המטופל וכשהמטופל נינוח וקשוב להסבר. ראוי גם שהמטופל לא יסכים לניתוח בחתימתו ישר במעמד ההסבר, אלא ייקח לעצמו את הזמן להפנים את ההסבר שניתן לו ואף יתייעץ עם קרוביו ואולי יפנה גם לקבל חוות דעת רפואית נוספת לגבי הניתוח שהוצע לו.

אם בכל זאת נתקלתם ברשלנות רפואית בניתוח, אתם מוזמנים לפנות למשרדנו ונשמח לעזור.

שאלות ותשובות בנושא רשלנות בניתוח

איזה סיכונים צריך למסור הרופא? האם את כל הסיכונים?

המידע יימסר לפי אמת מידה של "החולה הסביר" – האם מטופל סביר היה רואה במידע הרלוונטי כמשפיע על ההכרעה בדבר ביצוע ההליך הרפואי? כשיש סיכון בטיפול, והוא אינו רחוק ונדיר ביותר, קיימת חובה ליידע את המטופל.

כך גם במקרה של סיכון למוות או לנכות קשה גם אם נדיר. החובה ליידע את המטופל גם אם כבר ידע על הסיכון ממקור אחר. כמו כן, יש לידע את המטופל על טיפולים אלטרנטיביים מתקדמים יותר במקרה והמצב הרפואי מצריך זאת.

ככל שההליך הרפואי יהיה דחוף פחות כך תגבר חובת היידוע. כך למשל בניתוחים אלקטיביים וברפואה הפרטית חובת הגילוי תהיה רחבה יותר. אך, עדיין חובת הגילוי לא חסרת גבולות, גם במקרים אלה.

איזה מידע צריך להיות מוסבר ומונגש בטופס ההכנה לניתוח?

החולה צריך לקבל את כלל המידע הרפואי שיעזור לו לגבש החלטה לגבי המשך הטיפול הרפואי בו. נדרש שיהיו כלולים בטופס ההסכמה לניתוח הסיכונים האפשריים העיקריים שעשויים להיגרם מההליך.

מה ההבדל בין קבלת הסבר בעל פה מהרופא לבין חתימה על טופס הסכמה לניתוח?

רצוי תמיד לשאול את הרופא מהם הסיבוכים שיכולים להיות מהטיפול המוצע, באופן מפורש, מכיוון שבדרך כלל בטפסי ההסכמה יש פירוט כללי יותר או פירוט של המקרים החמורים והנדירים. לכן כדאי תמיד לשאול את המנתח מה המהלך הצפוי ובאילו סיבוכים הוא נתקל בניתוחים מסוג זה.

על הרופא חובה בפגישה להסביר למטופל מה האלטרנטיבות הטיפוליות. אלו לא מפורטות ככלל בטופסי ההסכמה, גם לא באלה הייעודיים לפרוצדורה הספציפית.

האם היעדר הסבר או הסבר חלקי לגבי טיפול רפואי העומד להתבצע במטופל מהווים עילה לתביעה ברשלנות רפואית?

נושא הסכמה מדעת של מטופל לטיפול הרפואי הניתן לו מעוגן כיום בחוק זכויות החולה. סעיף 13 לחוק קובע כי לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת. לשם קבלת הסכמה מדעת על המטפל למסור למטופל את המידע הרפואי בשלב מוקדם ככל האפשר על מנת לאפשר לו להבין את המידע לשם קבלת החלטה מרצון.

על המידע הרפואי לכלול בין היתר את האבחנה והפרוגנוזה של מצבו הרפואי, פירוט לגבי הטיפול, מטרתו והתועלת שבו, פירוט לגבי הסיכונים והסיבוכים האפשריים, פירוט לגבי טיפולים חלופיים אפשריים, עובדת היותו של הטיפול חדשני וכיוצא בזה.

האם כדאי לפנות בטרם הניתוח לייעוץ נוסף?

אפשר לקבל כמה דעות, לפעמים אף רצוי לפעול ב"עשה לך רופא". יש לקחת בחשבון שכל רופא ימליץ על התחום בו הוא בקיא ומתמחה. כך למשל, רופא כירורג ימליץ על ניתוח ואילו רופא פנימי ימליץ על טיפול שמרני.

האם יש שיקולים כספיים בהצעה לניתוח?

היו מקרים שטיפלנו בהם, שהתברר כי הניתוח היה מיותר. כך למשל, במקרה של אדם שסובל ממיניסקוס, יש לדעת שלמרות שיש כאבים, מעל לגיל מסוים אין הבדל בתוצאות הטיפול בין ניתוח לבין טיפול שמרני. כך גם לפי הספרות המקצועית בניתוחי גב בשל כאב גב תחתון ללא כאב רגל , ככלל אין הבדל בתוצאות לעומת טיפול שמרני.

האם בניתוח אלקטיבי יש להתייעץ עם גורם נפשי?

ישנם ניתוחים שרצויה מעורבות של פסיכולוג, למשל בניתוחים בריאטריים או קוסמטיים מסוימים.

מתי פעולות רופא יחשבו כתקיפה?

טיפול רפואי ייחשב כעילת התקיפה רק במקרים חריגים בהם לא הוסברו הסיכונים בניתוח והאלטרנטיבות אליו – כלומר, כשהטיפול הרפואי ניתן ללא הסכמה כלל. כך אם הוסכם על ניתוח מסוג X ובוצע ניתוח מסוג Y .
בכך, יש לקחת בחשבון כי סעיף 15 לחוק זכויות החולה מאפשר לבצע טיפול כפוי גם בלי הסכמה מדעת במקרים חמורים כמו כשמצב המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמה מדעת ואין אחר שיכול להסכים במקומו, כשנשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול וכן במצב חירום רפואי אשר מצריך טיפול דחוף.

לפני 9 שנים עברתי ניתוח שבעקבותיו נגרמו לי נכויות אשר לטענתי נגרמו בגלל רשלנות רפואית שארעה בניתוח, האם עדיין ניתן להגיש תביעה?

תביעות ברשלנות רפואית כמו גם תביעות נזקי גוף בכלל, כפופות לדיני ההתיישנות. ככלל, תקופת ההתיישנות בתביעות אלה היא 7 שנים מאז שנולדה עילת התביעה. ואולם לכלל זה יש מספר חריגים: כך למשל, כאשר נעלמו מהתובע העובדות המקימות את עילת התביעה מסיבות שאינן תלויות בו, תתחיל תקופת ההתיישנות מהיום שבו נודעו לו העובדות.

כמו כן, אם לא התגלה הנזק שנגרם לתובע ביום שבו הוא התרחש (ככלל היום שבו ארעה הרשלנות או התאונה), תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו התגלה הנזק, אך התביעה תתיישן במידה והיא לא הוגשה תוך 10 שנים לכל היותר מהיום שבו ארע הנזק. חריג נוסף נוגע לקטינים ולגביהם תקופת ההתיישנות בת 7 שנים תתחיל בהגיעם לגיל 18 (כלומר עד גיל 25). להרחבה קראו מאמרנו בנושא "התיישנות".

האם אפשר לשאול את המנתח מה הניסיון שלו בניתוחים מסוג זה?

בארץ המנתחים לא מחויבים לפרסם את הניסיון שלהם ולכן הבחינה של זה בעייתית. מאידך, בהחלט חובה לדעת כמה זמן הוא מומחה, האם מדובר בניתוח חדשני וכן רצוי להתעניין בניסיון של המנתח בניתוח הספציפי. לא לשכוח, ישנה "עקומת למידה".

האם אפשר לבחור מנתח?

בארץ, ניתן לבחור את המנתח למי שיש ביטוחים משלימים. ישנם בתי חולים ומחלקות מסוימות שמפרסמים שאצלם ניתן לבחור את המנתח. צריך לוודא שהוא גם ילווה את ההחלמה באופן צמוד.

עוד בנושא רשלנות רפואית בניתוח

פיצוי בסך 2,450,000 ש"ח לאישה שעברה ניתוח ללא אינדיקציה רפואית לקיימו

פוצתה בסך 2,450,000 ש"ח (מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי) אישה בת 56 שנותחה ברשלנות בראשה בשל גידול שפיר (מנינגיומה) קטן שהתגלה באקראי ללא שהייתה הוריה (אינדיקציה)

רשלנות רפואית בעת התוויה לניתוח אלקטיבי (ניתוח לא דחוף)

רקע – העקרונות המנחים ברפואה למרבית השמחה, הרפואה המודרנית הביאה עימה בשורה ביחס לתחלואים ומצבים רפואיים רבים ומגוונים. אין ספק שיש יתרון לחיות בתקופה, בה

פוצה בסך 1,250,000 ש"ח גבר שעבר ניתוח לקיצור קיבה ונותר נכה

פוצה בסך 1,250,000 ש"ח (מעבר לתגמולי הביטוח הלאומי) בן 30 שעבר ניתוח לקיצור קיבה ונותר נכה בשל סיבוכים בניתוח, שהובילו לניתוחים חוזרים ולאשפוז ממושך בטיפול

פיצוי בסך 1,300,000 ש"ח לאישה שעברה ניתוח שהסתבך ונותרה עם נכות

אישה שעברה ניתוח שהסתבך ונותרה עם נכות בגבה ובכושר ירוד קיבלה פיצוי של 1,300,000 ₪