תרומת תביעות רשלנות רפואית לבטיחות ברפואה

עד כמה תביעות רשלנות רפואית תורמות לבטיחות החולה?

האם תביעות רשלנות רפואית מפחיתות את הסיכונים אליהם נחשפים חולים במהלך הטיפול בהם, האם הן מביאות לשיפור באיכות הטיפול, ברמת השירות והיחס להם זוכים המטופלים?

שאלות אלה נדונות לא פעם בקרב העוסקים בתחום והן זוכות להתייחסות מצד עורכי הדין, הרופאים, מנהלי קופות החולים, בתי החולים וחברות הביטוח כאחד.

אנו מאמינים כי התביעות ברשלנות רפואית תורמות הלכה למעשה להגברת הבטיחות ברפואה באמצעות העלאת המודעות לנושא וחשיפת כשלים וליקויים במהלך הטיפול הרפואי אשר לעתים קרובות חורגים מעניינו הפרטי של תובע זה או אחר, שכן הם נוגעים לאוכלוסיית החולים כולה והם בעלי חשיבות ציבורית.

מנגד, יש הטוענים כי תביעות ברשלנות רפואית לאו דווקא תורמות לבטיחות ברפואה, אלא גוררות הליך הפוך של "רפואה מתגוננת", המאלץ את הרופאים להתייחס לחולה כאל תובע פוטנציאלי ולהפנותו לסדרה מיותרת ויקרה של בדיקות וטיפולים, שבמהלכם עשויים להיגרם גם סיבוכים, כל זאת כדי למנוע תביעות עתידיות נגדם.
במילים אחרות, רופא מפסיק "לדאוג" לחולה אלא מבצע בדיקות וטיפולים שלא לצורך החולה, אלא ל"צורך הרופא" במטרה להגן עליו מפני תביעה משפטית.
אולם, דעתנו היא כי מדובר בטענה שאינה במקומה ו"הרפואה המתגוננת" הוא מושג שכל מטרתו להלך אימים ולהפחיד.

רופא הנוקט בכללי "רפואה טובה" וגם מתעד את מהלך הטיפול בצורה המשקפת את המציאות ואת מכלול השיקולים אשר עמדו לפניו בבחירת הטיפול,אינו זקוק כלל לנקוט באמצעים של "רפואה מתגוננת". עמדתנו היא כי רפואה נכונה, טובה ואיכותית מגוננת מפני תביעות רשלנות רפואית ולא באה לצורך "רפואה מתגוננת".

בשנת 1999 התברר לראשונה, במסגרת עבודה שפורסמה בעיתון הרפואי המוביל The New England Journal of Medicine (NEJM) תחת הכותרת "To Err Is Human", כי בארצות הברית מתים בבתי החולים בלבד עד כ-100,000 אנשים בשנה כתוצאה מטעויות רפואיות שניתנות היו למניעה.
הסתבר שמדובר במספרים מדאיגים העולים על אלה המתים בתאונות דרכים, מסרטן שד ועוד.
על סמך המספרים בארה"ב ונתוני האוכלוסייה בישראל ולעומת ארה"ב, הגיע משרד הבריאות בישראל למסקנה כי כ-2,000 אנשים מדי שנה מתים בישראל בעקבות טעויות רפואיות שניתנות היו למניעה.‏
הכוונה לאירועים חריגים בעבודת הרופא או האחות הנובעים מטעויות או תקלות הניתנות למניעה וגורמים נזק לחולה.

ימין או שמאל – עניין מהותי

וגמה אופיינית לטעויות הניתנות למניעה הן ניתוח או כריתה של איבר זוגי לא נכון וגרימת נזק לאיבר הזוגי הבריא. לכאורה, מובן מאליו כי רופא "סביר" יבחין בין ימין לשמאל, אך למרבה הצער במהלך השנים חזרו על עצמן טעויות בסיסיות אלה.
החל מניתוח קטרקט לעין הבריאה, במקום לנתח את העין העיוורת החולה (שהסתבכה בזיהום והתעוורה למשל) וכך גם באוזניים, בגפיים, בפרקים השונים ואף באיברים פנימיים כמו כליות חלו אותן טעויות.
לפני כמאה שנה נדחתה בניו יורק תביעה של האדם שהתעוור כתוצאה מתאונה רפואית בה נותחה עינו הבריאה במקום עינו השנייה הפגועה. דחיית התביעה נבעה מגישה הרואה את הרופא כל יכול וככזה הרשאי לעתים לבצע טעויות של החלפה בין ימין לשמאל.
מובן כי כיום הדבר אינו נתפש בעינינו ולא ימצא בית משפט אשר ידחה תביעה בנסיבות דומות.

התמורות שחלו בתביעות רשלנות רפואית הביאו לכך שכיום חולה לא נכנס לחדר הניתוח, אלא אם כן סומן האיבר הזוגי העתיד להינתח בעט לא מחיק והסימון נערך בזמן שהחולה ער ומאשר שזהו אכן האיבר החולה המיועד לניתוח.

דוגמה נוספת: במשך שנים רבות ניצבו על משטח העבודה של האחות, זו לצד זו, אמפולות מלאות בנוזל – באחת תמיסה המשמשת למהילת תרופות ואין כל בעיה להזריקה לתוך וריד החולה ואילו השנייה מכילה נוזל עם היסוד אשלגן אשר הזרקה ישירה שלו לוריד תגרום להפרעה קטלנית בקצב הלב ולמות החולה.
למרבה הפלא, אמפולות אלה נראו זהות מבחינה חיצונית וטעויות רבות התרחשו כאשר הצוות הרפואי הזריק לחולה אשלגן במקום את התמיסה הפיזיולוגית. עניין כה בסיסי זה טופל ושונה רק לפני שני עשורים כשהאמפולות הורחקו זו מזו ונצבעו וסומנו באופן בולט ומאיר עיניים על מנת להבטיח שתקלות דומות לא ישנו.

הגורם הרפואי שהוביל את השינויים הללו בבטיחות החולה הן מחלקות "ניהול סיכונים ברפואה" במערכות הרפואיות, אשר הקמתן והתפתחותן הן תרומה מרכזית של התביעות בגין רשלנות רפואית לבטיחות ברפואה.
בכל מוסד רפואי בארץ ובעולם, בבתי החולים ובקופות החולים, קיימות יחידות לניהול סיכונים ברפואה, אשר מתפקידם להגביר את בטיחות החולה ובמילים אחרות לעמוד על המשמר כדי שהצוות הרפואי יפעל באופן המקצועי ביותר בשאיפה למנוע או להקטין באופן מרבי את התקלות והסיבוכים אצל החולים, כדוגמת התאונות שתיארנו לעיל.

מהו המקור לניהול סיכונים ברפואה?

לא ניתן להסתיר את העובדה כי המוסד "ניהול סיכונים ברפואה" נולד אצל מבטחי הרשלנות הרפואית ומטרתו הייתה להפחית את מספר התביעות ובכך להקטין את הסיכון הכלכלי שלהם.
יש לומר בפה מלא כי הצעדים הממשיים שהובילו ומובילים כיום למניעת סיבוכים אצל אוכלוסיית החולים באו לעולם דווקא על ידי חברות הביטוח המבטחות את המוסדות הרפואיים ואת הרופאים.
מטרתן המוצהרת והברורה הייתה כלכלית, היינו להפחית את כמות התביעות בעילה של רשלנות רפואית על ידי צמצום הסיבוכים והנזקים הנגרמים לחולים כתוצאה מהטיפול הרפואי עצמו.
האמצעי להגשמת השאיפה של הקטנת הסיכון למבטחי הרשלנות הרפואית, הוא הקטנת מספר הסיבוכים והנזקים הנגרמים לחולה כתוצאה מטעויות ניתנות למניעה של הצוות הרפואי.

ניהול הסיכונים מבוסס על חובת דיווח למחלקת ניהול סיכונים ברפואה ולממונים על הצוות הרפואי אודות אירועים חריגים וטעויות שהתרחשו במהלך הטיפול בחולה. מטרת מערכת ניהול הסיכונים אינה ענישה או נקיטת הליכים משמעתיים, אלא שיפור הבטיחות במתן הטיפול הרפואי.
אמנם, יש רופאים התופשים את חובת הדיווח כאיום על יכולתם המקצועית ושמם הטוב, אך ניתן לומר כי גילוי ודיווח יזומים מצד הצוות הרפואי על אירועים חריגים שניתן היה למנוע, תוך שקיפות מרבית, הקפדה על אמפתיה והבעת צער, יתכן ובמקרים מסוימים דווקא מפחיתים את העוינות של החולה ומשפחתו כלפי הרופא ואת רצונם לפנות לבית המשפט בתביעה בגין רשלנות רפואית.
הרי בסופו של יום אין מטרתו של ניהול הסיכונים לטפל במקרה הפרטני, אלא לפעול להפקת לקחים ולהטמעת שינויים בתוך המערכות הרפואיות, קופות החולים ובתי החולים. המגמה להגביר את בטיחות החולה באמצעות ניהול סיכונים ברפואה נלמדת כבר בבתי הספר לרפואה כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים של הסטודנטים לרפואה.

גם ראשי המערכת הרפואית מודים – הבטיחות עלתה בעקבות התביעות

ראוי לציין כי אף ראשי המערכות הרפואיות מעלים על נס את השירות והתרומה של תביעות רשלנות רפואית בקידום בטיחות החולה, למשל בכל הנוגע לשיפור דרמטי שחל באופן הרישום בגליון הרפואי של החולה.
כך, מתבטאים מזה שנים רבות מנהלים בשירות הרפואי וקברניטי חברות הביטוח המבטחות את הרופאים, בד בבד יש לומר, עם צעקתם בנושא הרפואה המתגוננת. באחרונה התבטא יו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגיניקולוגיה, כי "ברוב המקרים, אנו חייבים להודות על האמת, הבטיחות עלתה גם בעקבות התביעות ופסקי הדין. אם אנחנו נגיד שזה לא נכון נעשה שקר בנפשנו".
דוגמא לתרומה של תביעות רשלנות רפואית לבטיחות ברפואה ניתן למצוא ברישום הרפואי הנערך על ידי הצוות הרפואי במהלך הטיפול בחולה. הרישום הרפואי מהווה אבן יסוד בעשייה הרפואית ויש לו חשיבות מכרעת במעקב וטיפול ראויים בחולים. למרבה הצער, לא תמיד היה כך ונמצא כי לפסיקת בתי המשפט – השומרים בעקיפין על בטיחות החולה – ישנה תרומה חשובה לבטיחות החולה, בכל הנוגע לחובה לערוך רישומים רפואיים מסודרים.

דוגמאות ממקרים במשרדנו

בעניין זה, הוביל פסק דין של משרדנו שעיניינו תביעת רשלנות רפואית – ת"א (מחוזי י-ם) 3169/01 עזבון המנוח בורנשטיין ז"ל נ' המרכז הרפואי רבין לשינוי מהותי של דפי המעקב, הטיפול וההשגחה לאחר ניתוח כך שהצוות הרפואי הניגש לראשונה לחולה יקבל מידע ראוי ומלא על מצבו גם בשעות שחלפו טרם לכן.
בפסק דין נוסף של משרדנו – ת"א 1351/98 (מחוזי י-ם) דרזנר נ' שערי צדק – נקבע כי כעניין של מדיניות, שבמחלקות מסוימות בבית חולים בהן החייאות אינן נדירות, כגון מחלקה קרדיולוגית, יש לבצע רישום גם במהלך החייאה הנמשכת זמן רב – אצל חולה במהלך צינתור – על מנת להבטיח בקרה נאותה ולא פחות חשוב, לימוד לקחים ומסקנות.