רשלנות בניתוח – "אירועי בל יקרו"

"אירועי בל יקרו" הגדרה:

"אירועי בל יקרו" הינם אירועים מוגדרים על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, שאין עורר על כך שלא היו צריכים להתרחש בטיפול רפואי בחולה בתי החולים, מכיוון שהם קשורים בבטיחות החולה וניתנים למניעה באופן מוחלט ואינם אמורים להתרחש במידה וקיימים ומוטמעים צעדי מניעה מתאימים על ידי הנהלת הארגון והסגל הרפואי.

בטיוטת חוזר המנכ"ל מתאריך ה-23.12.10 מופיעים שישה אירועים אשר הוגדרו כ"אירועי בל יקרו":

1. נפילה של חולה אשר גרמה לו לשבר.
2. השארת גוף זר במהלך ניתוח, אשר גרמה לנכות או הצריכה ניתוח נוסף לשם הוצאתו.
3. ניתוח של האיבר הלא נכון.
4. גרימת כוויה מדרגה שנייה או שלישית במהלך ניתוח.
5. טעות במתן דם או מוצריו, אשר הובילה לפטירת המטופל.
6. ביצוע ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך, תוך יותר מחמישה ימי אשפוז,ללא הצדקה רפואית.

בתאריך ה-22.2.11 התקבל נוסח החוזר החל היום, לאחר שהוסרו ממנו שני אירועים עקב  לחץ של הרופאים והנהלות בתי החולים.

הרשימה העדכנית כוללת ארבעה אירועים ואלו הם:

1. השארה בשגגה של גוף זר במהלך ניתוח, אשר גרמה לנכות או הצריכה ניתוח נוסף לשם הוצאתו.
2. ניתוח של האיבר הלא נכון.
3. גרימת כוויה מדרגה שנייה או שלישית במהלך ניתוח.
4. טעות במתן דם או מוצריו, אשר הובילה לפטירת המטופל.

כאמור, הורדו האירועים של נפילה של חולה שגרמה שבר, וביצוע ניתוח לתיקון צוואר הירך תוך יותר מחמישה ימי אשפוז. נראה כי בתי החולים העריכו שלא יוכלו לעמוד באחריות מוחלטת כנגד תביעות  עקב ארועים אלה. מנסיוננו, לגבי נפילות של חולים עולות טענות שונות לאשמתו של החולה, שלדעתנו ברוב המקרים אין בהן הצדקה. לגבי ניתוח צוואר הירך – עמידה בלוח זמנים מקוצר (של עד 48 שעות) נכנס לבחינת מדד איכות של בתי החולים, לפי "התוכנית הלאומית לבחינת מדדי איכות בבתי חולים בישראל" של משרד הבריאות. ראה –

http://www.health.gov.il/Subjects/Patient_Safety/hospitals/National_plan_dimensions_of_quality/Pages/default.aspx

במידה וקרה אחד מהאירועי בל יקרו המפורטים ברשימה הנ"ל, לא יוגש חשבון עבור אותו אשפוז, גם אם האירוע הוא חלק מאשפוז ממושך וארוך יותר.

המלצות משרד הבריאות במקרה שאכן מתרחש אירוע מהרשימה הן:

1. ידווח למטופל ו/או בני משפחתו הרלוונטיים וישתף אותם בפעולות שננקטו וינקטו למניעת הישנות האירוע.
2. ידווח על האירוע לנוגעים בדבר, בהתאם לתקנות ולנהלים הקיימים- ככל שהאירוע מחייב דיווח.
3. יבצע תחקיר מיידי ומעמיק ואף יורה במידת הצורך על בדיקת האירוע במסגרת ועדת בקרה ואיכות (ובמידת הצורך- ועדת בדיקה) על מנת להבין מה הייתה השתלשלות העניינים והגורמים שהביאו להתרחשות האירוע, ללמוד ולהפיק לקחים מהמקרה ולהטמיעם במהירות, מתוך מטרה למנוע את הישנותו.
4. יש לוודא כי המטופל לא נושא בעלות הטיפול/ האשפוז במהלכו התרחש האירוע.

מעניין לציין כי בטיוטת החוזר שונו גם חלק מההמלצות, לדוגמה, בטיוטה הייתה קיימת הנחיה להתנצל בפני המטופל ובני משפחתו הרלוונטיים ואילו בחוזר יש "המלצה" כי העניין ידווח למטופל. מניסיוננו, בעניין הדיווח פעמים רבות אין עמידה בהמלצה זו, והמטופל מגלה בעצמו שנגרם לו אירוע שכזה.