מנינגיומה – רשלנות רפואית?

מהי מנינגיומה?

דוגמא נוספת של רשלנות רפואית בנוירוכירורגיה הינה איחור באבחון של גידולי מוח שפירים מסוג "מנינגיומה", גידול שמקורו מהכפורת  – הקרום המכסה את המוח – ולכן הגידול צומח ומתפתח תוך שהוא דוחק את קליפת המח. מרבית המנינגיומות מאופיינות בהתפשטות וגדילה איטיים ומלווים בשלל תופעות נוירולוגיות: כאבי ראש, ירידה בזיכרון ובריכוז, תחושת בלבול ועייפות, ירידה בחוש הריח, ואף התקף כאב בפנים ("טריגמינל נאוראלגיה"). לעיתים החולה יחוש בהדרגה חולשה ושינויי תחושה ביד, ברגל או בפנים, בהתאם למיקום הגידול. התקף של איבוד הכרה עם או ללא פרכוס, גם כן עשוי להיות הגורם שבגללו פונה החולה לעזרה רפואית ומאובחן.

מנינגיומה על רקע הקרנות למחלת הגזזת

אוכלוסיה המצויה בסיכון ללקות בגידולי מח שפירים מסוג מנינגיומה כוללת את מי שטופלו באמצעות הקרנות רנטגן לטיפול במחלת הגזזת במהלך שנות הארבעים, חמישים ותחילת שנות השישים של המאה העשרים. ראוי כי מטופלים אלה יהיו תחת מעקב רופא מטפל אשר יהיה ער ומודע לקיומו של גורם סיכון מובהק זה.

במידה ומופיע מטופל עם תלונות שפורטו מעלה, אשר גם קיבל בעברו טיפול בהקרנות על רקע גזזת, יש לערוך לו בדיקה נוירולוגית ולאחריה על הרופא להפנות את החולה לבירור שיכלול בדיקות מקיפות הכוללות CT ו-MRI מוח, לשם אבחון הגידול.

לצערנו אנו עדיין נתקלים ברופאים שנוכח נסיבות שתוארו לעיל עדיין מפנים את החולים לבדיקת אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG). מדובר בבדיקה הבודקת רישום חשמלי של קליפת המח שמיועדת לאבחן מקרי אפילפסיה (בירור פרכוסים ואיבוד הכרה) ואחרים, אך בשום פנים ואופן אינה בדיקה לאבחון גידולים. במובן זה אבד עליה הכלח ורופא שאינו מפנה לבדיקת הדמיה מסוג CT ו-MRI בנסיבות שתיארנו, לכאורה נוהג שלא לפי הסטנדרט הרפואי המקובל.

החשיבות שבאבחון המוקדם

אבחון מוקדם של המנינגיומה מאפשר ככלל הוצאה מוצלחת של הגידול, במה שקרוי "רדיוכירורגיה" (כלומר, הקרנה חדה וממוקדת לגידולים או מומים של כלי דם במוח ובגולגולת), או בניתוח ולרוב חזרה של המטופל לתפקוד תקין ומלא לאחר מכן.

אם הגידול לא יוצא בשלב שהוא קטן וממוקד, הרי שהוא עלול לגדול אף למימדי ענק ואז עלולים להיווצר סיבוכים קשים, כולל נזקים נוירולוגים בלתי הפיכים שונים כגון: פגיעה בשמיעה, בראייה, בדיבור, בעצבי הפנים וכיוצא בזה. ככל שהגידול גדול יותר, כך יגדל הסיכוי לדימום לאחר ניתוח, על אף נדירותו היחסית של סיבוך זה.

משרדנו טיפל במספר מקרים בהם היה איחור לא מוצדק של מספר שנים באבחון, והחולה הגיע עם נזק נוירולוגי קשה או שלאחר הניתוח התפתחו סיבוכים כמו דימום או הופעת בצקת באזור הניתוח, העלולים להיות מסוכנים ביותר.

על כן, בנוסף לאפשרות של רשלנות רפואית באבחון הגידול, עלולים להיות גם מקרים של איחור בהתייחסות או באבחון של סימני אזהרה טיפוסיים לאחר ניתוח מוח כגון: כאב ראש קשה, התפתחות סימנים נוירולוגיים שלא היו קודם לניתוח, שקיעה במצב ההכרה עד לקומה עם הרחבת אישון. מדובר בתופעות המחייבות אבחון מהיר על ידי בדיקת הדמיה והתערבות ניתוחית מיידית, טרם המשך ההידרדרות במצבו של החולה והופעת סימנים בשלב מאוחר יותר כמו עלייה בלחץ הדם, ירידת דופק ושינויים בנשימה. היעדר התייחסות מספקת לסימני אזהרה ואיחור בלתי סביר באבחון הדימום או בביצועו של ניתוח מידי חורגים מהפרקטיקה הרפואית המקובלת ואם יוותר נזק נוירולוגי ייחשבו רשלנות רפואית.

לעיתים מתגלה מנינגיומה קטנה שאינה מתנהגת כ"תהליך תופס מקום" והיא אינה מלווה בבצקת במוח והגלוי שלה היה מקרי. במקרה זה לא תמיד טיפול מוקדם על ידי ניתוח הוא הפתרון הנכון מבחינה רפואית, כיוון שבשל מיקום הגידול, למשל בסמוך לאיברי מוח עדינים וחשובים או בסמוך לכלי דם חשובים, עלול ניתוח דווקא לגרום לנזק חמור.

במקרה כזה יש לעיתים להסתפק במעקב אחר התפתחות המצב הרפואי, שכן יתכן והגידול לא ישנה את מצבו שנים רבות, ויאפשר חיים מלאים ובריאים גם ללא ניתוח.

אנו מייצגים כעת עזבון של אישה כבת 32 במותה, אם לשלושה ילדים קטנים, אשר נפטרה מספר ימים לאחר ניתוח לכריתת מנינגיומה. המומחה הנוירוכירורג מטעמנו קבע בחוות דעת שהוגשה לבית המשפט, כי ניתן וצריך היה להציע בנסיבות מעקב (שכן חלק מהמנינגיומות לא גדל) או לבצע כריתה חלקית ומעקב, ואם הגידול היה ממשיך להתפתח ניתן היה לטפל ברדיוכירורגיה. כיוון שבוצע ניתוח בגידול, שחדר לכלי דם גדול, נגרם בניתוח נזק לכלי הדם שהמנוחה לא התאוששה ממנו.

 נפגעת מתהליך רשלנות רפואית באבחון? אנו כאן בשביל לסייע תוך ניסיון רב ומקצועיות בתחום !