תביעה שהוגשה במשרדנו בשם עיזבון מנוחה שלקתה באירוע מוחי בתוך בית החולים
המנוחה, אישה פעילה ועצמאית קודם לאירועים מושא התביעה, עברה צנתור לבבי לאחר שהגיעה עם אירוע לבבי חריף (התקף לב) וסימני אי ספיקת לב לבית החולים שיבא בתל השומר. הצנתור נמשך זמן רב מעבר לרגיל בשל ניסיונות רבים לצנתר את עורקי הלב השמאלי הראשי עם קטטרים בגדלים שונים.
מיד לאחר הצנתור, התלוננה המנוחה על קושי בדיבור וקושי בהנעת יד ורגל ימין ונצפה פציאליס, סימנים שהעידו על ארוע מוחי שמתרחש ממש על שולחן הצנתורים, אולם הצוות הרפואי לא אבחן את האירוע המתרחש "בזמן אמת".
המנוחה פיתחה אירוע מוחי בתוך בית החולים, לעיני הרופאים- מקום "אידיאלי" לטיפול ולמרות זאת לא זכתה לטיפול הראוי- טיפול בחומר ממיס קריש דרך הוריד (IV TPA) או צנתור להמסת הקריש או לפתיחת העורק או שילוב של שניהם.
הקרדיולוג החליט לבדו, בלי כל התייעצות מתועדת, כי החסימה היא מפירור סיד ולא מקריש דם וכי בשל גיל המנוחה אין מקום לטיפול – שתי התוויות שאינן התוויות נגד לטיפול דחוף בשבץ. עקב כך שהמנוחה לא טופלה היא נותרה סובלת מפלגיה (שיתוק) בגוף ימין, פציאליס מימין ודיבור דיסארטרי (דיבור משובש).
המנוחה הועברה לבית חולים שיקומי כשהיא סובלת מאי שליטה על הסוגרים, עם חולשה בפלג הגוף הימני וזקוקה לסיוע בפעולות החיים הבסיסיות.
לפי חוות דעתו של מומחה בנוירורדיולוגיה פולשנית, "מדובר בהתנהגות שהינה חריגה חמורה מסטנדרט טיפולי ראוי, הפרה של כל כללי העבודה והטיפול בשבץ מוחי חריף ואי מילוי הוראות משרד הבריאות בנושא". בגלל החלטות שגויות, הנובעות מחוסר ידע, ללא התייעצות עם בעלי המקצוע בתחום, נמנע מהמנוחה סיכוי טוב להיות מטופלת נכון ולהישאר ללא נזק או נזק נוירולוגי מזערי שהיה מאפשר לה להיות עצמאית ולא תלותית באחר.
SEO by start