הגשת תביעה "המונית" בגין שינוי תרופת ה"אלטרוקסין"
בימים אלו הוגשה במשרדנו תביעה המונית כנגד חברות תרופות וקופות החולים, בשל נזקי גוף שנגרמו לתובעים בגין שינוי תרופת ה"אלטרוקסין", מבלי ליידע את נוטלי התרופה כלל ותוך הטעיית שלטונות הבריאות אליהם הועבר מידע חלקי בלבד בעת שינוי התרופה. חברות התרופות טענו כי הן שינו את החלק הלא פעיל בתרופה והשאירו את החלק הפעיל בה זהה, דבר שגם הוא הוטל לאחר מכן בספק, אך מתברר כי השינוי בתרופה גרם לשינוי בספיגת התרופה בגוף חלק מהחולים שנוטלים אותה באופן קבוע ואצל חלק מהחולים הופיעו גם תופעות לוואי כגון תופעות אלרגניות.
מהי תרופת האלטרוקסין?
בעת המקרה היתה תרופת האלטרוקסין התרופה היחידה בישראל לטיפול בהפרעות בבלוטת התריס (תת פעילות בלוטת התריס). מדובר בתרופה אשר משפיעה על כלל מערכות הגוף, ואשר החולים המקבלים אותה תלויים בה לחלוטין לצורך תפקודם היום יומי, ובפרט חולים בקבוצות סיכון כגון ילדים, קשישים, חולי לב, נשים הרות, חולים הסובלים מגידולי בלוטת התריס ועוד, אשר אי איזון הורמונלי עלול להוביל אצלם לנזקים קשים. החל מחודש פברואר 2011 שיווקו חברות התרופות הנתבעות תרופה חדשה, אשר שווקה קודם לכן בארצות אחרות, וכבר אז כששווקה בחו"ל, בעיקר בניו-זילנד ובדנמרק (מדינות שגם בהן נמכרה תרופה זו כתרופה יחידה לטיפול בתת פעילות בלוטת התריס) נגרמו תופעות לוואי ברורות לחלק מציבור נוטלי התרופה, דברים שזכו לפרסומים מקיפים, הן בעיתונות העולמית והן בספרות הרפואית המדעית. כאמור, עובדות אלו הוסתרו ממשרד הבריאות, והתרופה החדשה אושרה לשיווק בישראל. עובדות אלו עומדות בבסיס התביעה ומעוררות השתאות לנוכח המציאות של הטעיה ותופעות הלוואי שנוצרה אצל נוטלי התרופה. בין הנזקים שנגרמו לתובעים השונים ניתן לראות לדוגמה את מותה המיותר של אחת מנוטלות התרופה, אשר סבלה מנפיחות בזפק עקב השימוש בתרופה החדשה, עד שנגרם לחץ בעורק ראשי שגרם לה לארוע מוחי, כשבמקביל החלה לסבול מתופעות לבביות (תופעה מוכרת בחוסר איזון), מה שגרם והביא למותה בטרם עת. תובעים נוספים עברו בדיקות מיותרות – פולשניות, חודרניות וכואבות, מלוות בקרינה מייננת שכידוע מזיקה בשל צורך בהדמיות מיותרות, נשים סבלו מהפלות או קושי להיכנס להריון, עקב חוסר איזון חלק מהנפגעים סבלו תופעות של הפרעות לבביות, נשירת שער, בלבול ועוד. במקביל, קופות החולים ידעו או היה עליהן לדעת על השינויים בתרופה, אך הן לא הטמיעו את המידע ולא ייחסו חשיבות לתלונות השונות שקיבלו מחולים ומרופאים, מבלי לבצע את כל הבירור המתחייב, וכך תרמו לאי גילוי תופעות הלוואי אצל התובעים, עד שהדברים החלו להתגלות במלוא חומרתם. החל מחודש אוקטובר 2011, ורק לאחר תחילת פרסום דבר שינוי התרופה ותופעות הלוואי בתקשורת (בעיקר באינטרנט), החלו החולים לקבל התייחסות לתלונותיהם ולאפשרות לטיפול שישפר את מצבם, אלא שאז הנזקים כבר נגרמו אצל התובעים.
התגברו תופעות הלוואי אצל החולים
מעשים אלה זכו לבדיקה על ידי צוות בדיקה של משרד הבריאות אשר הגיש למנכ"ל משרד הבריאות דו"ח בעניין, אשר כלל מסקנות קשות ונרחבות על התנהלות חברות התרופות המעורבות וקופות החולים. בין היתר נקבע כי קיים קשר נסיבתי ברור בין הכנסת התרופה החדשה לשיווק בארץ לבין התגברות הדיווחים על תופעות לוואי אצל חולים. עוד נקבע כי חברות התרופות לא העבירו למשרד הבריאות מידע עדכני ומלא על התרופה החדשה, וכי היערכות וקבלת ההחלטות של אגף הרוקחות במשרד הבריאות נפגמו בשל היעדר מידע מוקדם וברור מהחברות, על אירועים חריגים דומים שארעו במדינות אחרות קודם לכן. ביקורת נמתחה בדו"ח גם על התנהלות משרד הבריאות ונקבע שאינו ערוך במידה מספקת כדי להתמודד עם ריכוז דיווחי תופעות לוואי. בכל הנוגע להתנהלות קופות החולים, קבעה הועדה כי איכות קבלת הדיווחים וריכוזם אינה אחידה, וכי גם אחרי שהתקבל אצל הרופאים בקופות החולים מידע על שינוי רכיבי התרופה ושינוי במשטר המינון, חלק מהרופאים כלל לא ידעו כיצד להתמודד עם תלונות החולים.
מהות הגשת תביעת הנזיקין
התביעה שהגשנו היא תביעה "פרטנית המונית" – כלומר כל אחד מהתובעים תובע בגין נזקיו הוא, בגין אותן עילות של הסתרה והטעיה שביצעו הנתבעים. זאת להבדיל מתביעות ייצוגיות שהוגשו בנושא, שם הפיצוי לכאורה מוגבל לנזק הקרוי פגיעה באוטונומיה, ובהכרח בתביעה ייצוגית הפיצוי לא יכול להינתן לכל תובע בגין הנזק האישי שלו. תביעה פרטנית אינה מתאימה לכל אחד שנטל את התרופה, אלא למי שממש סבל נזק, ואף יש להוכיח את הנזק שנסבל והקשר שלו לשינוי התרופה. נוכח מסקנות ועדת הבדיקה של משרד הבריאות נראה כי הדרך להוכיח את הקשר הזה הפכה לקלה יחסית, אך יש לציין כי תביעה פרטנית מצריכה חוות דעת רפואית שתתמוך בטענות לנזק שנגרם משינוי התרופה.
SEO by start