התובעת בת 81, ניצולת שואה, אושפזה בבית החולים בנהריה לאחר שנפלה בביתה ושברה את מפרק הירך.
מטבע הדברים לא הביאה עמה התובעת לבית החולים את תרופותיה הקבועות, ביניהן תרופה בשם מטוטרוקסט. מכיוון שהתובעת לא זכרה בעל פה את מינוני תרופותיה, פנו בתחילת האשפוז מבית החולים נהריה אל קופת החולים של התובעת ובקשו את רשימת התרופות. רשימת התרופות נשלחה על ידי הקופה באותו יום – ללא ציון המינונים המדויקים של התרופות.
חרף העובדה שרופא מתמחה במחלקה האורטופדית לא הכיר את כללי השימוש בתרופה זו, שהינה תרופה ציטוטוקסית – רעילה, שבמינון גבוה ניתנת לחולים אונקולוגיים – התבסס הרופא המתמחה על הנתונים ברשימה מקופת חולים והורה לתת לתובעת את התרופה במינון שגוי ומסוכן.
כתוצאה ממתן התרופה באופן זה במשך 5 ימים רצופים, קרסה מערכת החיסון של התובעת וחשפה אותה לזיהומים קשים במספר מערכות שונות בגוף במקביל תוך העמדתה בסכנת חיים של ממש.
ניתוח מפרק הירך עבר בהצלחה, והתובעת יכולה וצריכה היתה להשתחרר ולחזור לשגרת חייה תוך פרק זמן קצר. ואולם, כתוצאה מהשפעת המינון הרעיל של התרופה סבלה התובעת מכשל חיסוני בגופה והופיעו זיהומים קשים, אשר הביאו לקריסת מערכות גופה. על כן אושפזה התובעת במצב קשה לתקופה ארוכה, כשהיא מטופלת באופן אינטנסיבי באנטיביוטיקה, הזנה דרך הוריד, מנות דם וטרומבוציטים, וכשהיא סובלת כאבים קשים, נשירת שיער, ירידה במשקל, ירידה בתפקוד הגופני והקוגניטיבי.
כמו כן נגרמו לתובעת מספר רב של פצעים בפה אשר מנעו ממנה לאכול ולשתות ככל האדם.
התובעת שוחררה לביתה לאחר כחודשיים וחצי של אשפוז עקב רשלנות בית החולים כאשר היא ממשיכה לסבול עדיין בכאבים עזים בפיה אשר להם אין מענה הולם כיום עקב הנזק הרב שנגרם בשל הרשלנות. לאחר שחרורה נאלצה התובעת להמשיך את השיקום בביתה. היא מוגבלת בתנועתה שלא כבעברה וסובלת מכאבים עזים.
ועדה של משרד הבריאות אשר מונתה לבדוק את המקרה, קבעה כי נמצאו כשלים לכל אורך הטיפול בתובעת, הן בהעברת רשימת התרופות מקופת החולים ללא הוראות מינון מדויקות, הן מתן התרופה על ידי רופא מתמחה שלא שלט בחומר ולא ידע את כללי השימוש בתרופה, והן גורמים בבית החולים לרבות אחיות, בית המרקחת והרופאים הבכירים שלא שמו לב ולא הפסיקו את הטיפול בתרופה שניתנה לתובעת באופן שגוי ומסוכן.