תביעת רשלנות בניתוח עקב הכנסת צנתר מרכזי ללא הנחיית אולטראסאונד
לאחרונה הוגשה על-ידי משרדנו תביעה המהווה דוגמה טיפוסית של חולה הנפטר בבית חולים כתוצאה מטעות שניתנת היתה למניעה בקלות.
המנוח התקבל לניתוח מתוכנן מבעוד מועד בבית החולים. במהלך ההרדמה ולפני תחילת הניתוח נעשה נסיון להחדיר צנתר מרכזי לווריד בצוואר, אולם מאחר והווריד נמצא עמוק ברקמות וכיוון שהפעולה בוצעה באופן "עיוור" וללא הנחיית אולטראסאונד, הצנתר הוחדר לעורק. טעות זו הייתה יכולה להימנע בקלות לו היתה מתבצעת כמקובל תחת שיקוף של מכשיר אולטראסאונד.
מיד כשארעה החדרת הצנתר בטעות, גילו זאת הרופאים, אולם חרף הידיעה כי ארעה הטעות, בוצע הניתוח כאילו לא קרה דבר. בתום הניתוח הוצא הצנתר תחת שיקוףבהרדמה כללית.רק בבוקר שלמחרת בוצעה בדיקת CT שהדגימהעל הצנתר קריש דם בעורק שהתקדם עדלמוח וגרם לאוטם בגזע במוח. המנוח סבל קשות במשך 3 ימים נוספים עד לפטירתו.
מומחה להרדמה וטיפול נמרץ, מנהל מחלקת הרדמה וחדרי ניתוח עד לאחרונה, אשר חוות דעתו צורפה לכתב התביעה קבע כי ניתן היה למנוע את מות המנוח לו היו מחדירים את הצנתר תחת הנחית אולטראסאונד, כנדרש על פי הפרקטיקה הנוהגת המעוגנת בספרות המקצועית המובילה עוד מתחילת שנות 2000. פרקטיקה זו הונהגה בשל הסיבוכים הקשים לעתים – וכמו שקרה במקרה זה – היות והאולטראסאונד מדגים לרופא בדיוק מהו וריד ומהו עורק במטרה ברורה למנוע סיבוך מסוג זה.
המומחה קבע כי על פי הספרות המקצועית בהרדמה, גם לאחר שהוחדר הצנתר אל העורק וזוהה שם, היה על הצוות הרפואי להוציא את הצנתר מוקדם ככל האפשר ולא להתחיל בניתוח ולסיימו כשהצנתר בעורק כאילו לא ארע דבר. צריך היה לשלוף הצנתר ולבטל הניתוח שלא היה דחוף,להעיר את המנוח ולטפל בקריש – אם היה בכלל – ולעקוב אחר מצב המנוח כנדרש ועל פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת.
SEO by start