משרדנו הגיש תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים בילינסון, בעקבות טיפול במטופל בן 54 שלקה בדימום מוחי קשה. לטענת התביעה, כשלים חמורים בקבלת ההחלטות, בהשגחה ובטיפול הרפואי מנעו מהמטופל טיפול חיוני בזמן והותירו אותו עם נכות נוירולוגית קשה.
המטופל, נהג מונית במקצועו, התמוטט באופן פתאומי ופונה לבית החולים בילינסון, שם אובחנו דימום מוחי ועלייה מסוכנת בלחץ התוך גולגולתי.
על פי כתב התביעה, למרות מצבו הקשה, הוחלט שלא לבצע התערבות נוירוכירורגית, וזאת מבלי שהרופא הכונן בדק את המטופל באופן אישי. בהמשך אושפז המטופל במחלקה פנימית, אף שמצבו חייב, לטענת התביעה, טיפול והשגחה ביחידה לטיפול נמרץ.
במהלך האשפוז אף פנו אל בני המשפחה בנושא האפשרות לתרומת איבריו של המטופל, במקרה של הידרדרות במצבו. זאת, בשעה שלטענת התביעה טרם מוצו האפשרויות הטיפוליות להצלת חייו ולצמצום נזקיו.
בני משפחתו, שסירבו להשלים עם ההחלטה שלא לנתחו, פנו למומחי בית החולים רמב"ם, שבחנו את מצבו ואת בדיקות ההדמיה והמליצו על אפשרויות טיפול נוספות. בעקבות התערבותם הועבר המטופל לרמב"ם, שם עבר ניתוח נוירוכירורגי דחוף להצלת חייו.
אף שחייו ניצלו, המטופל נותר עם שיתוק, מגבלות תפקודיות קשות ופגיעה משמעותית באיכות חייו.
לתביעה צורפה חוות דעתו של פרופ' פליקס אומנסקי, לשעבר מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בהדסה עין כרם, שלפיה הטיפול שניתן למטופל חרג מהסטנדרט הרפואי המקובל, וטיפול מתאים במועד עשוי היה לצמצם משמעותית את נכותו.
המקרה ממחיש את החשיבות הקריטית של קבלת החלטות רפואיות בזמן, ניטור מתאים ומתן טיפול דחוף במצבים נוירולוגיים מסכני חיים.
לקריאת הכתבה המלאה ב-mako:
https://www.mako.co.il/health-news/local/Article-a98f3952a17f291026.htm
SEO by start