עיזבון תינוק שנפטר פוצה בסך 1,150,000 ₪ בתביעה נגד המרכז הרפואי הלל יפה

עיזבון של תינוק שנפטר בגיל חודש פוצה בסך 1,150,000 ₪ ( מליון מאה וחמישים אלף ₪) בתביעה שהוגשה נגד המרכז הרפואי הלל יפה.

תביעה זו עיקרה בגרימת מות ברשלנות חמורה כתוצאה ממחדל באבחון מצוקתו הקשה של העובר בסמוך ללידתו, שנבעה מקרע של הרחם אצל יולדת שבעברה ניתוח קיסרי. המקרה מיוחד במובן זה שרופאות "צעירות" בשלב ההתמחות, למרות שהכתובת הייתה כתובה על הקיר ובאותיות "קידוש לבנה",  טחו עיניהן מראות את המציאות כהוויתה ולא התייעצו עם הכונן/ית המנוסה, אשר ללא ספק, היה מורה מיד על חילוץ העובר בניתוח קיסרי, שעות ארוכות קודם שנעשו הדברים בפועל.

מדובר במקרה של ניסיון ללידה נרתיקית אצל יולדת, שהריונה הקודם הסתיים בניתוח קיסרי. במקרים אלו ידוע כי הסיבוך הקשה ממנו יש לחשוש – בשל תוצאותיו הרות האסון לאם ולעובר – הינו קרע של הרחם. זו הסיבה שיולדות בנסיבות אלו מנוטרות בהשגחה מיוחדת וצמודה. למרות סימנים טיפוסיים מחשידים לקרע של הרחם –הופעת סימני מצוקה של העובר בניטור קצב הלב העוברי, דימום נרתיקי וכאבי בטן – אשר התרחשו כבר מקבלתה לבית החולים ולאורך כל מהלך הלידה ובייחוד עם התקדמותה, שהיו חייבים להדליק נורה אדומה אצל הצוות, אך לשווא.

הרפואה הנכונה גורסת כי כל אחד מסימני האזהרה הנ"ל מחייב התייחסות מידית של הרופאים וביצוע ניתוח קיסרי בהול. ברם,  סימנים אלה לא זוהו כלל על ידי הצוות הרפואי הזוטר שהמשיכו "לשדר עסקים כרגיל" ולנהל לידה נרתיקית על אף שחשדו – לאור ההאטות בקצב הלב והדימום הנרתיקי- ב"הפרדות שליה קלה", כשלא השכילו לדעת שתוך זמן קצר ביותר ההיפרדות של השליה עשויה להפוך  לחמורה.

לידתה של התובעת נוהלה ע"י רופאות מתמחות שלא טרחו – בשום שלב – להתייעץ עם רופא כונן, למרות שמחובתם היה לעשות כן. בד בבד, חובת הכונן/ית  הייתה להכיר את המקרה ולעקוב מיוזמתו אחר ההתנהלות ולמנוע את הנזק.

כאשר הוחלט כבר על ניסיון חילוץ בוואקום, הצוות הרפואי לא זיהה כי מדובר באירוע חירום המחייב חילוץ מיידי של העובר ובמקום זאת בוצע ניסיון חילוץ תחילה ע"י הרופאה הזוטרה ורק אחרי שנכשל בוצע ניסיון ע"י הרופאה המתמחה הוותיקה יותר וכשזה כשל וניתנה הוראה על ניתוח קיסרי בהול! (כך נכתב בגיליון) הניתוח התעכב בגלל מחלוקת עם צוות חדר הניתוח וזה החל רק כעבור 10 דקות, שבנסיבות הינן "נצח", היינו, פרק זמן ארוך מדי כאשר יש מצוקת עובר קשה.

בניתוח התברר המצב הקשה שכן נמצא קרע של הרחם עם הפרדות שליה.

התינוק נולד ללא דופק ונשימה, אפגר 1 בדקה הראשונה ו-2 בדקה חמישית. לאחר החייאה ממושכת הצליחו לייצב את מצבו, אולם הנזק שנגרם היה קשה ביותר והוא לבסוף נפטר בגיל חודש כתוצאה מתשניק חמור ופגיעה מוחית היפוקסית איסכמית, תוצאה מהעדר אספקת דם וחמצון במהלך הלידה.

מומחה במיילדות חיווה דעתו וקבע:

"מדובר באשה שעברה ניסיון לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי קודם. לידות אלו הן בעלות פוטנציאל סיכון גדול יותר לעובר ולאם. הסיבוך הקשה ביותר הוא קרע של הרחם העלול לגרום לפגיעה קשה בעובר ואף להוביל למותו. ולכן, יש לנהוג במשנה זהירות בלידות אלו. אצל היולדת לא ננקטו אמצעי הזהירות הנדרשים. נהפוך הוא, למרות אירועים חוזרים של ניטור עובר לא תקין ואף דימום, החליטו הרופאים על המשך ניסיון הלידה. לאחר ארבע וחצי שעות של ניסיון לידה הייתה הדרדרות קשה בקצב לב  העובר. הוחלט על לידת ואקום. בניגוד לנדרש בוצעו ניסיונות החילוץ הראשונים ע"י הרופאה המתמחה הפחות מנוסה. כשניסיונותיה כשלו, בוצע ניסיון חילוץ ע"י הרופאה הבכירה יותר שגם היא כשלה בחילוץ העובר. הוחלט על ניתוח קיסרי בהול. הניתוח התעכב בגלל מחלוקת עם צוות חדר הניתוח על מיקום הניתוח. כתוצאה, החל הניתוח באיחור. נמצא קרע של הרחם עם הפרדות של השליה. התינוק נולד במצב קשה ביותר ונפטר במהלך האשפוז בטיפול נמרץ ילודים."

הפשרה שהוסכמה בהליך גישור קיבלה תוקף של פסק דין על ידי השופט י. הראל.