מדי כמה חודשים עולה לכותרות מקרה טרגי נוסף של מבוגר ילד או תינוק שנפטר בעקבות זיהום קשה, הנגרם לרוב מאותו "חיידק טורף" – חיידק מסוג סטרפטוקוקוס מקבוצת A. הציבור מזדעזע, המערכת הרפואית נדרשת להסברים, אך לרוב – הדיון שוקע בתהום הנשייה.
במוקד תמיד עולה השאלה: האם ניתן היה לאבחן את הזיהום בזמן ולהציל את המטופל?
על אודות החיידק
ה"חיידק הטורף – Streptococcus pyogenes – מקבוצה A" עלול לגרום למגוון מחלות: מדלקת גרון פשוטה ועד דלקת ריאות, דלקת קרום המוח, זיהום בשקדים, ואף זיהומים עוריים חמורים. זיהומים חיידקיים מסוג זה נדירים – ומהווים אומנם רק כ־3% מכלל מחלות החום בילדים – אך הם מהמסוכנים ביותר. במקרים לא מעטים, אבחון מוקדם ומתן אנטיביוטיקה מצילים חיים. הבעיה היא שלעיתים הסימנים לא מזוהים בזמן, והאבחנה מתפספסת.
כיצד מתפספס האבחון?
לפי ניסיוננו בתביעות רשלנות רפואית, ובאמצעות חוות דעת של מומחים למחלות זיהומיות בילדים/מבוגרים – עולה כי ישנם מספר דפוסים חוזרים שמובילים לפספוס:
-
תלונות כאב לא מוסברות – שלא נלקחות ברצינות
ילדים עשויים להתלונן על כאב בגפה (למשל, רגל) ללא חבלה או ממצא גופני. לרוב מופיע חום. הבדיקה תקינה – אך הילד בוכה, ואף מסרב לדרוך על הרגל. אם הרופא משחרר את הילד ללא בדיקות דם או מעקב – עלול להיגרם אסון. המלצה: בכל מקרה כזה – להפנות להשגחה בבית חולים. זמן הוא קריטי. הדגש הוא על כאב שבדר"כ מופיע באופן פתאומי ומאופיין ככאב חד מאד. בלתי נסבל. הערת מחקר: ממאמר שפורסם ב־Emergency Medicine Journal נמצא כי רופאים בחדרי מיון נוטים להעריך כאב בילדים בצורה נמוכה משמעותית מהמציאות.
-
החמרה לאחר מחלה ויראלית
בימים שאחרי מחלה ויראלית – הגוף מוחלש, והחיידק הטורף עלול "לנצל" את ההזדמנות ולשגשג. סימנים של חום גבוה חוזר, דופק מואץ (180 לדקה ויותר) – לאחר מחלה ויראלית – חייבים לעורר חשד לזיהום חיידקי. יש לעקוב אחר מדדים חיוניים, מצב ההכרה, ודפוס ההחלמה.
-
שינוי במצב ההכרה
ילד שחולה במחלה ויראלית יחזור לעצמו לאחר ירידת חום. לעומת זאת ילד עם זיהום חיידקי – עלול להיראות אפאטי, ישנוני, נאנח, ומתקשה לתקשר. שינוי מצב הכרה זהו סימן אזהרה קריטי. במקרה כזה, יש להתחיל טיפול אנטיביוטי מיידי ולפנות בדחיפות לבית חולים.
המערכת הרפואית ולקחי העבר – אי הסקת מסקנות מערכתיות
ככלל התחום של ניהול סיכונים רפואיים נועד למנוע טעויות חוזרות. אך לעיתים, גם כאשר המידע קיים – לא נלמדת מסקנה מערכתית עד כדי שדומה כי המערכת הרפואית עוסקת לעיתים יותר בניהול תביעות – ופחות במניעתן.
להלן נציג מקרים אמיתיים שחלקם טופלו במשרדנו – לא רק כדי להמחיש רשלנות, אלא כדי לתרום ללמידה, מניעה, והצלת חיים.
מקרה לדוגמה שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב
ע"א 003459/06 – ילדה בת 5 שאובחנה באיחור עם חיידק טורף ונפטרה.
הילדה חשה כאבים ברגל, הייתה חלשה, ישנונית, עם חום של 39–40 מעלות. רופא במרפאה שלא התרשם מממצא חריג – שיחרר אותה לביתה עם אופטלגין. בבוקר נמצאה הילדה עם כתמים כחולים על גופה, ואיבדה את הכרתה. היא נפטרה מאוחר יותר בביה"ח – מאובחנת בדלקת קרום מוח עקב סטרפטוקוקוס A.
בית המשפט קיבל את חוות דעתו של פרופ’ ברזילי, מומחה לזיהומים בילדים, וקבע כי היה על הרופא לשלוח את הילדה למיון. נקבע שאלמלא הרשלנות, סיכויי ההחלמה היו 85%–90%. ההחמצה עלתה בחייה.
מקרה שהסתיים בפשרה – טיפול משרדנו
פעוטה בת 3 – אובחנה באיחור, נפטרה מזיהום סטרפטוקוקוס A.
הפעוטה, לאחר מחלה ויראלית, החלה להתלונן על כאב בברך שמאל, והייתה באי שקט, ישנונית, עם חום גבוה ונפיחות ברגל. שוחררה מהמיון האורתופדי ללא אבחון מלא. רופא הילדים במיון לא ערך בדיקה גופנית, לא לקח אנמנזה, ולא התייעץ עם רופא בכיר. הילדה נפטרה.
במקרה זה ועדת בדיקה מטעם משרד הבריאות קבעה שהיה כשל באבחון ובטיפול.
הטיפול המשפטי הסתיים בפשרה.
מקרה נוסף – רשלנות למרות אבחנה ברורה
תינוקת בת 7 חודשים – שוחררה מביה"ח למרות המלצה דחופה לטיפול אנטיביוטי בעירוי.
הפעוטה סבלה במשך שבוע ממחלה וירלית שהתבטאה בדלקת עיניים נזלת ושיעול. ביום השביעי התפתח חום גבוה, עם הקאה חוזרת והתינוקת הפכה ישנונית ואפטית. רופאה מומחית זיהתה בבירור שמדובר באלח דם והמליצה על אנטיביוטיקה בעירוי – אך במיון אליו הגיעה הילדה לא לקחו את ההפניה ברצינות, לא התייעצו עם מומחה, ושיחררו את הפעוטה לביתה. כעבור פחות מ־24 שעות – חזרה במצב אנוש, עם נכות קשה ובלתי הפיכה.
התביעה הסתיימה בפשרה של שלושה מליוני שקלים מעבר לתשלומי ביטוח לאומי (שאף הם עמדו על שלושה מליון שקלים).
מסקנה: שימו לב לסימנים המתוארים – והימנעו מהחמצות קריטיות
מערכת הבריאות וצוותי הרפואה המטפלים חייבים להפעיל שיקול דעת עירני, להקשיב לתלונות של הורים, לשים לב לתמרורי האזהרה (החמרה פתאומית במצב לאחר מחלה ויראלית, כאב עז פתאומי ובלתי מוסבר, ושינויים במצב הכרה) – ולהתייעץ עם רופאים בכירים כשקיים חשד קליני משמעותי לזיהום. כפי שביהמ"ש ציין – רשלנות רפואית אינה רק טעות באבחון, אלא גם אי־ביצוע של הבדיקות הנדרשות שצריך לבצע בוודאי במקרים בהם עלולה להיות פגיעה או סכנת חיים.
עו"ד ד"ר אבי רובינשטיין
מומחה לנוירוכירורגיה
משרד עורכי דין רובינשטיין יקירביץ – ✉ [email protected]