פסק דין בו התקבלה תביעה של אדם בן 68 המיוצג על ידי משרדנו, בגין נכות קשה מאוד שנגרמה לו כתוצאה מניתוח להחלפת ברך בבית החולים "ברזילי", לאחר שקרעו לו את העורק הראשי ברגל במסור במהלך הניתוח.
בית המשפט פסק כדלהלן:
המחלוקת בתיק זה הינה האם הופרה חובת הזהירות הקונקרטית, קרי האם הנתבעים או מי מטעמם התרשלו בניהול המעקב אחר הגפה לאחר הניתוח, כלומר סטו מסטנדרט הטיפול הראוי והמקובל בנסיבות העניין, וככל שהתשובה תהיה חיובית, האם קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין נזקו של התובע.
לאחר שנשמעו עדויות הצדדים ומומחי הצדדים, המסקנה היא כי דין התביעה להתקבל. מהתיעוד הרפואי ומחוות דעתו של המומחה מטעם התובע עולה כי התובע לא זכה למעקב וטיפול בגפה המנותחת בסטנדרט הזהירות והסבירות המקובל. על הנתבעים היה לבצע מעקב רציף אחרי מצבה של הגפה המנותחת דבר שלא נעשה. הנתבעים כשלו במשימה זו, התרשלו במילוי תפקידם ובכך מנעו מהתובע טיפול מהיר ויעיל, שעות ספורות לאחר הניתוח, שהיה בו כדי לתקן את הנזק שנגרם בניתוח.
הנתבעים התרשלו בתפקידם ובכך נמנע מהתובע הטיפול הנדרש לתיקון העורק וחידוש אספקת הדם בגפה תוך שעות ספורות ממועד הניתוח, שיהוי שגרם ל"איסכמיה קשה מאוד עם נזק נוירולוגי קשה", שיהוי שמנע מהתובע את האפשרות להחזיר לרגל את התפקודיות. הוכח קשר סיבתי בין אי ביצוע מעקב כנדרש אחר הרגל המנותחת ואי אבחון מוקדם של מצב הרגל לבין הנזק שנגרם ונכותו של התובע.
בית המשפט פסק פיצוי בסך למעלה מ- 600,000 ש"ח (כולל תגמולי המוסד לביטוח לאומי) לתובע בשל נזקיו. בנוסף, השופטת קבעה קביעות קשות ביותר כנגד בית החולים, שניסה להטעות את בית המשפט בעובדות לא נכונות. למשל נקבע כי התיעוד הרפואי חסר, סותר ולקוי והצוות הרפואי התרשל גם בטיפול בתובע לאחר הניתוח ולא גילה שאין אספקת דם לרגל שנותחה במשך שעות ארוכות מאוד, מכיוון שלא ניטרו את הגפה, בניגוד למתחייב ואף בניגוד להוראות המנתח.
כל הרופאים והאחיות העידו כי מדדו סטורציה (רווי חמצן) מהגפה המנותחת – וכי נרשמו מדידות תקינות ואילו בית המשפט קיבל את קביעת המומחה מטעמנו שמדובר במדידות מהיד (כפי שמודדים מהאצבע לכל חולה, יחד עם סימנים חיוניים כמו לחץ דם ודופק) ולא מהרגל המנותחת.
SEO by start