תאונות קורקינט ואופניים חשמליים, האם נחשבות כתאונת דרכים?

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מכונה גם חוק הפלת"ד) מעגן הסדר של אחריות מוחלטת של כל נהג המעורב בתאונה כלפי הנפגעים בתאונה מכוח ביטוח החובה של כלי הרכב המעורב בתאונה, ללא נפקות לשאלת מידת האשמה של מי מהצדדים. כלומר, בעת התרחשות תאונת דרכים, הנפגע יכול לתבוע את נזקיו מחברת הביטוח של כלי הרכב המעורב בתאונה, ללא תלות באם הפוגע הוא האשם או שמא הנפגע תרם גם הוא להתרחשות התאונה (אשם תורם).

קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

בהעדר ביטוח חובה או בהתרחשות תאונת "פגע וברח" בה לא ניתן להשיג את פרטי הרכב הפוגע, הנפגע (שאינו הנהג) יוכל בדרך כלל לתבוע את נזקיו מ"קרנית". "קרנית" היא גוף שהוקם מכוח סעיף 10 חוק הפלת"ד, שמטרתו לתת מענה ולפצות נפגעים בתאונות דרכים שאין באפשרותם לתבוע את חברת הביטוח של כלי הרכב המעורב בתאונה. הפיצוי הוא עבור נזקי גוף בלבד.

רכב מנועי – מהו?

החוק חל רק על "רכב מנועי" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק: "רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".

רוכבי אופניים וקורקינט חשמליים

אמנם נראה כי ברור לכל מהי תאונת דרכים, אך מתעוררות סוגיות רבות המעלות קושי רב בהכרעה האם אכן מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק. אחת הסוגיות היא כיצד יש להתייחס לרוכבי אופניים חשמליים ורוכבי קורקינטים חשמליים, שהופיעו בשנים האחרונות בהמוניהם בכבישי הארץ ומשמשים אוכלוסיות נרחבות לנסיעה לעבודה, לבית הספר, לבילוי ועוד. כדי שאלו יכנסו להגדרה של תאונת דרכים, הם צריכים לענות על הדרישות להגדרתו של רכב מנועי לפי חוק הפלת"ד: רכב הנע בכוח מכני, על פני הקרקע, ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית; זאת בעיקר בשל התפיסה הרווחת שחוק הפלת"ד נותן פתרון למי שחייב שיהיה לו ביטוח חובה וקיימת עליו חובת רישוי כלי הרכב, על כל המשתמע, דבר שלגבי הכלים המדוברים לא קיים. לכן, תאונות בין רוכבי אופניים החשמליים ורוכבי קורקינטים חשמליים לבין הולכי רגל, לא מוכרים כתאונות דרכים שכן אף אחד מהכלים הנ"ל לא נחשב כ"כלי רכב מנועי" לצורך חוק הפלת"ד. לעומת זאת, תאונות בין הנ"ל לבין רכבים נחשבים כתאונת דרכים לצורך חוק הפלת"ד בשל מעורבות הרכב בתאונה, וחבות הפיצוי הוטלה על חברת הביטוח שביטחה את השימוש ברכב שהיה מעורב בתאונה ולא על רוכב האופניים החשמליים.

בדיון שלהלן לא נפריד בין אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים, אם כי יתכן הבדל ביניהם, עקב המפרטים הטכניים שיכולים להיות שונים, אך לא נכנס לכך כאן. נמשיך להתייחס רק לאופניים החשמליים להלן.

אופניים חשמליים – המצב המשפטי כיום

בפסיקה מהפכנית שניתנה לאחרונה (12.10.2020) ע"י בית המשפט העליון רע"א 7451/19 עזבון המנוח גבריאל אסולין ז"ל נ' וליד דרויש, על ידי השופט יצחק עמית, נפסק כי אופניים חשמליים מצויים מחוץ לגדרו של "רכב מנועי" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד).

השופט עמית ציין כי לסיווג אופניים חשמליים כרכב מנועי השלכות משמעותיות – קובע את סוג התביעה, זהות החייב בפיצוי ובעל השלכות על גובה הפיצוי. אם היה נפסק כי אופניים חשמליים עומדים בהגדרה של "רכב מנועי" לפי הפלת"ד, הייתה חובת ביטוח  על אופניים חשמליים (לפי פקודת ביטוח רכב מנועי). השופט עמית נימק כי כעת לא ניתן לרכוש פוליסת ביטוח חובה לאופניים חשמליים. כמו כן לעמדת השופט, שיקולים של תכלית החוק ומדיניות משפטית רצויה מטים את הכף לפרשנות אליה הגיע – אין לראות אופניים חשמליים בגדר "רכב מנועי".

הפסיקה העדכנית מביאה לתוצאה לפיה בתאונות דרכים בין רכב מנועי לאופניים חשמליים, רוכב האופניים החשמליים יחשב כהולך רגל, ולכן יהיה זכאי לפיצויים לפי הפלת"ד ממבטחת הרכב. אך, אם התאונה התרחשה בין הולך רגל לרוכב האופניים החשמליים, התביעה של הולך הרגל תהיה בעילה נזיקית ולא תיכנס תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. כך, הוא עלול למצוא עצמו מפוצה באופן חלקי על נזקיו, או להיוותר ללא פיצוי, אם לא יימצא המזיק ממנו יפרע.

אך, נימק השופט עמית, כי רוב הנפגעים בתאונות דרכים בהם מעורבים אופניים חשמליים הם רוכבי האופניים עצמם, בעוד שהולכי הרגל מהווים כ-10% בלבד מכלל הנפגעים, וברוב המקרים הפגיעה בהם קלה יחסית. בתאונות של רוכבי האופניים החשמליים, לרוב מעורב רכב מנועי אחר וכך, לפי ההלכה החדשה, בתאונות אלו מבטחת הרכב תהא חייבת לפצות נזקיהם של רוכבי האופניים, כפי שנהוג בתאונות עם הולכי רגל או רוכבי אופנים רגילים. בכך הכניס השופט עמית את רוכבי האופניים החשמליים תחת הגנת החוק והיטיב עימם. זאת ועוד, מדיניות המדינה היא לעודד את השימוש באופניים החשמליים, והכנסתם תחת החוקים החלים על "רכב מנועי" יקשו על הגשמת מדיניות זו.

מנימוקים אלו קבע השופט עמית את ההלכה החדשה – אין אופניים חשמליים מהווים "רכב מנועי"

סוגיית הקורקינט הממונע נדונה בביהמ"ש העליון ב2010 בע"א 2606/06 דיווי שפורן נ' זק תורג'מן ואח', אלא ששם דובר על קורקינט ששימש למשחק לילדים ומונע במנוע בנזין. השופטת אילה פרוקצ'יה קבעה כי הקורקינט אינו נחשב "רכב מנועי" לצורך חוק הפלת"ד שכן "טיבו של הקורקינט המכני, וייעודו העיקרי, מכוונים למשחק ולשעשוע". קביעה זו אינה רלבנטית לקורקינט חשמלי, שמקביל לאופניים חשמליים. אכן, נקבע כעת כי פסיקתה "לא עומדת במבחן הזמן", אך טרם התבקש בית המשפט להכריע בשאלה זו מאז. אולם, נראה כי אם בית המשפט פסק כי אופניים חשמליים אינם עומדים בדרישות של סעיף 1 לפלת"ד, כך ככל הנראה יעשה גם לגבי קורקינט חשמלי.

לכן, ישנה חשיבות מכרעת להתייעצות עם עורך דין מומחה בנושא, על מנת לוודא שתוכלו למצות את מלוא זכויותיכם במקרה של תאונה, חס וחלילה. למשרדנו ניסיון עשיר של שנים רבות בייצוג נפגעי תאונות דרכים ונשמח לסייע לכם בכל הנוגע למיצוי זכויותיכם בעת התרחשות תאונת דרכים.