רשלנות רפואית בעת התוויה לניתוח אלקטיבי (ניתוח לא דחוף)

רקע – העקרונות המנחים ברפואה

למרבית השמחה, הרפואה המודרנית הביאה עימה בשורה ביחס לתחלואים ומצבים רפואיים רבים ומגוונים. אין ספק שיש יתרון לחיות בתקופה, בה הרפואה המודרנית נהנית מגוף ידע עצום ומכלים מתקדמים, לרבות כלים טכנולוגיים המאפשרים טיפול, לעיתים על גבול המדע הבדיוני, במטופל.

יחד עם האמור לעיל, הרפואה והאופן בו היא פועלת באמצעות הצוותים הרפואיים, שגריריה, עדיין נכשלת במקרים מסויימים, שחלקם מגיעים עד כדי תביעות שעניינן רשלנות רפואית.

נדמה לא פעם שכמה שהרפואה תתקדם, דבר לא יחליף, לפחות לא בינתיים, את שיקול הדעת הרפואי ואת ביצוען של פעולות בסיסיות הנדרשות מהצוות הרפואי בבואו לאבחן מחלה, לשלול מחלה באמצעות אבחנה מבדלת, להחליט על ניתוח או להחליט על טיפול שמרני ומעקב במקום ניתוח, וכן הלאה.

מקרים של רשלנות רפואית בהם טיפל משרדנו

משרדנו טיפל לא פעם במקרים בהם ארעה רשלנות רפואית בעת מתן ההתוויה לניתוח או מקרים בהם הוחלט לנתח מטופל שנשלח לניתוח אלקטיבי תוך פרק זמן קצר מאד – למרות שלא בשלה העת לכך, מה שגרם לסיבוך קשה או אף לתמותה, ואף הוביל להגשת תביעת רשלנות רפואית שהסתיימה בסכומים משמעותיים ביותר לנפגע.

ניקח לדוגמא מקרה של אדם שאובחן כסובל מדלקת לבלב בשל אבנים בכיס המרה. מדובר במצב שלא פעם ידרוש ביצוע ניתוח לכריתת כיס המרה. אולם גם במצב שבו נדמה כי קיימת התוויה ברורה לניתוח – עדיין על הרופא להפעיל שיקול דעת רפואי בקשר למקרה הספציפי ולנסיבות הספציפיות של המטופל העומד בפניו, ובמיוחד באשר לתזמון הניתוח, כאשר ברור לכל שמדובר במקרה אלקטיבי (היינו, לא בהול או לא דחוף).

למשל, במקרה בו ייצגנו נפגעת בתביעה, מדובר הייתה באשה כבת 51 שהתאשפזה בשל דלקת לבלב חריפה ( (ACUTE PANCREATITIS שנבעה מחסימת ניקוז נוזל הלבלב למעי בשל אבן שמקורה בכיס המרה שנדדה ללבלב. הממצא של אבנים בדרכי המרה חייבו כריתת כיס מרה, אולם לא בשלב המיידי אלא לאחר החלמת החולה מדלקת הלבלב שנמצאה אצלה כפי שהסביר המומחה שחוות דעתו צורפה לתביעה. למרות זאת, נותחה החולה בטרם החלימה מהדלקת בלבלב,  פעולה שהביאה למותה לאחר הניתוח.

מה אומרת הספרות הרפואית לגבי התנהלות העולה כדי רשלנות רפואית בניתוח

כפי שהוסבר בחוות הדעת ובתביעה, במקרה זה החולה שהוכנסה לניתוח כריתת כיס המרה סבלה מדלקת לבלב בחומרה בינונית ומעלה (קיימת טבלה המגדירה את חומרת הדלקת ויש לדרג את מצב המטופל על פיה) שהתבטאה בעלייה משמעותית של אנזימי הלבלב שבהדמיית CT אף נמצא בו נמק משמעותי. במצבים אלה אסור "להריץ" את המטופל לניתוח כיוון שככל שהדלקת בלבלב לא תטופל לפני שיבוצע הניתוח להסרת כיס המרה – עלול להווצר סיבוך – שיגרום להתפרצות זיהום קשה שיוביל לנכות קשה או אף למוות למטופל.

הדבר מופיע בספרות הרפואית באופן ברור ונקבעו כללים מתי מנתחים ומתי לא.  בין היתר על פי הכללים – על הרופא המטפל לבצע מספר בדיקות בטרם ביצוע ניתוח, אחרת מדובר ברשלנות רפואית – כגון חזרה על  בדיקות מעבדה הנותנות אינדיקציה בקשר לדלקת הלבלב סמוך לניתוח, ביצוע בדיקות קליניות ומעקב אחריהן לראות האם חל שיפור במצב (למשל לבדוק אם יש רגישות דיפוזית למגע בכל הבטן המלמדת על דלקת לבלב ולעקוב האם היא משתפרת), וככל שיש צורך – על הרופא לבצע הדמיות שילמדו על מצב הלבלב (למשל האם מדובר בלבלב "נמקי" והאם מצבו משתפר או מחמיר מבדיקה לבדיקה).

לסיכום

כמובן שעדיין יש מצבי חירום או מצבים שיכולים להוביל לביצוע ניתוח דחוף גם כאשר המצב אינו אופטימאלי, אך בדיוק בשל כך קיימת ספרות רפואית והנחיות לרופאים כיצד לפעול בנסיבות, כך שהטיפול שינתן יהיה ראוי וסביר, ולא ניתוח שיבוצע מוקדם מדי, ויסכן את חיי החולה, כפי שנתקלנו בעת טיפול בתיקי רשלנות רפואית שטופלו על ידי משרדנו במקרים של ניתוחים אלקטיביים אליהם הוכנס מטופל שלא היה מוכן לניתוח בהתאם לכללי הרפואה עצמה.