ניתוחים פלסטיים מתבצעים או בהתוויה רפואית, למשל כאשר נדרש שחזור של איבר או הטריית עור לאחר כוויות או מטעמים אסתטיים, מתוך מטרה לשפר את המראה החיצוני וההרגשה הפנימית של המטופל.
חשוב לדעת כי גם במקרים מן הסוג השני, טמונים סיכונים וסיכויי הצלחתם אינם מובטחים. לעיתים נגרמים למטופלים נזקים גופניים ובמקרים המתאימים רשאי המטופל להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד הרופא המנתח ו/או המוסד הרפואי.
מקרה של רשלנות רפואית שטופל על ידי משרדנו
אישה כבת 50 נפגעה קשות כתוצאה מטיפול רפואי בכירורגיה פלסטית לצורך אסתטי. מספר שנים לאחר שעברה השתלת סיליקון בשדיים, זוהה דלף באחד השתלים. היא הוזמנה לניתוח להחלפת השתלים בשני השדיים. במהלך הניתוח נשכחה מפית בטן בשד. נבהיר כי מדובר ב"אירוע בל יקרה" על פי חוזר מנהל כללי של משרד הבריאות שמספרו 9/11. החוזר עוסק בארבעה מקרים שמוגדרים על ידי משרד הבריאות כאירועים שאין הצדקה להתרחשותם, כאשר אחד מן המקרים הוא "השארה בשוגג של גוף זר במהלך ניתוח אשר גרמה לנכות או הצריכה ניתוח נוסף להוצאתו", כפי שאירע במקרה שלנו.
על פי משרד הבריאות, מטרת חוזר מנכ"ל זה היא לשפר את בטיחות המטופל, להטמיע את תרבות ניהול הסיכונים ולצמצם פגיעות אשר נגרמו על ידי המטפל.
החוזר מדגיש כי הפחתת אירועים אלה נמצאת בעדיפות עליונה במשרד הבריאות ובקרב הצוותים הרפואיים והנהלות המוסדות הרפואיים, ויש בהשגתה כדי ללמוד על תרבות ניהול הסיכונים של המוסד הרפואי ועל רמה גבוהה של שמירה על בטיחות המטופל בארגון.
משרד הבריאות ממליץ כי במקרה של התרחשות אירוע מסוג זה, ינקוט בית החולים במספר צעדים והראשון שבהם: ידווח למטופל ו/או בני משפחתו הרלבנטיים וישתף אותם בפעולות שננקטו ויינקטו למניעת הישנות האירוע.
הנוהל בבתי החולים לוודא כי לא הושאר בשוגג גוף זר במהלך ניתוח, הינו ספירת הפריטים בהם השתמשו במהלך הניתוח וסימונם בדו"ח הנקרא "טופס ספירת פריטים". נוהל זה קובע כי חלה הן על המוסד הרפואי והן על המנתח החובה לספור את כל הפריטים בהם השתמשו במהלך הניתוח ולוודא כי הם זוהו, על מנת למנוע מקרים בהם מושארים פריטים אלו בגוף המטופלים.
בתביעה שהגשנו, טענו כי לתובעת נגרמו כאב וסבל רב לתקופה ארוכה עם נזקים לצמיתות להמשך חייה. לאחר הניתוח, התובעת התלוננה על נפיחות חריגה ובולטת, הפרשה מסיבית ובהמשך אף חור עצום שנפער לה בשד. היא פנתה מספר פעמים אל הנתבע אך הוא השיב לה שהמצב סביר. לאחר שהמצב החמיר, היא הגיעה למרפאתו של הנתבע, אך גם בבדיקה זו הוא טען כי היא זקוקה להמשך מעקב וביקורת באם משהו במצבה ישתנה. דהיינו, לא זו שהנתבע הפר את חוזר המנכ"ל, אלא הוא התרשל בטיפול גם לאחר הניתוח, ולא טיפל בתלונותיה כראוי, וכך לא אבחן את מצבה כנדרש על פי הפרקטיקה הרפואית. לולא רשלנות הנתבע שהשאיר את מפית הבטן בגופה של הנתבעת, לא היו נגרמים לתובעת הזיהום, הצלקות והנזקים הקשים, שהצריכו בין היתר ניתוח בהול להוצאת המפית המזוהמת וניתוח ונוסף לשחזור השד.
לאחר הליך משפטי מהיר, בו הנתבע לא הגיש אפילו כתב הגנה, הלקוחה קיבלה פיצויים גבוהים במיוחד בגין הנזקים שנגרמו לה.
SEO by start