בימים אלה יצא לאור ספרו של ד"ר רובינשטיין ובו ניתוח של מקרים בהם נתקל כנוירוכירורג וכעו"ד המטפל בתביעות רשלנות רפואית. הספר חושף טפח מאחורי הקלעים
כשמדברים במונחים של תאונות עבודה, בדרך כלל מתכוונים לחבלה חריפה הנובעת מתאונה. אך קיימת גם הכרה בפגיעות הנובעות ממיקרוטראומה. הכוונה לפגיעה ונזק שנגרמו כתוצאה מפעולות
ערעור הוא הליך במשפט, במסגרתו צד שאינו מסכים עם פסק הדין, הכרעת הדין, גזר הדין או החלטה אחרת – פונה לערכאה גבוהה יותר, בכדי שתידון פעם נוספת בעניינו, ותשנה את קביעתה.
התיישנות כמונח משפטי מתארת מצב בו החוק (חוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958) מונע את בירור העניין בבית המשפט, מכיוון שחלף פרק הזמן שקבוע בחוק מיום
הליך הגישור תפס תאוצה בשנים האחרונות גם בתיקים של רשלנות רפואית גישור הוא פתרון אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, ומטרתו העיקרית היא להביא
עד כמה תביעות רשלנות רפואית תורמות לבטיחות החולה? האם תביעות רשלנות רפואית מפחיתות את הסיכונים אליהם נחשפים חולים במהלך הטיפול בהם, האם הן מביאות לשיפור
הגדרת החוק חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 היווה מהפכה בתחום זכויות החולה בישראל. אומנם, מרבית הנושאים שנדונים בו נבחנו עוד טרם לכן בפסקי דין ובשלל הנחיות,
עקרון ה"הסכמה מדעת" הוא מרכזי בזכויות החולה במדינת ישראל. מדובר בעקרון יסוד, הבא לידי ביטוי בפסיקה ענפה של בתי המשפט. החל משנת 1996, מעוגן עקרון
בשנת 1999, חל אירוע מכונן בארצות הברית בכל הנוגע לרשלנות רפואית. המכון הרפואי האמריקאי פרסם, כי בכל שנה מתים בין 44,000 ל-98,000 אמריקאים מטעויות רפואיות
SEO by start