יולדת הגיעה לבית החולים בשבוע 36 להריונה, בשל היעדר תנועות עובר (באותה עת היא נשאה ברחמה תאומים). בעקבות בדיקת אולטראסאונד, התברר כי רק אחד מן העוברים נותר בחיים, ולבקשת הורי התובע הוחלט על סיום ההריון בניתוח קיסרי.
מספר ימים לאחר לידתו, החל התובע לסבול ממצב נשימתי קשה, ואולם הצוות הרפואי איחר בהנשמת התובע בעת אירועי הפסקת הנשימה מהם סבל התובע. בנוסף, סבל התובע מצהבת שביטוייה הוא עליה בערכי הבילירובין בדם. ידוע כי צהבת עמוקה עלולה לגרום לנזק מוחי קשה ולכן יש לפעול להורדת ערכי הבילירובין, בתחילה ע"י טיפול באור (פוטותרפיה) ובהמשך, אם הטיפול אינו עוזר אף על ידי מתן עירוי דם חליפי.
ואולם, כתוצאה מטיפול רשלני בצהבת העמוקה שפיתח התובע בימים שלאחר לידתו, עלו ערכי הבילירובין לרמות גבוהות ומסוכנות, וזאת מבלי שהצוות הרפואי התחיל בזמן טיפול אינטנסיבי באור ומאוחר יותר לקה הטיפול בעירוי חליפי בחוסר יעילות, כך שערכי הבילירובין נותרו גבוהים.
האיחור בהנשמת התובע והטיפול הרשלני בצהבת גרמו לתובע לנזק משמעותי למוחו, באופן שהוא נותר עם נכויות קשות ביותר: הפרעה חמורה בקואורדינציה, חירשות, פיגור שכלי, לקות בתקשורת ופזילה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב, נתן תוקף של פסק דין להסדר אליו הגיעו הצדדים, לפיו ישולמו לתובע והוריו פיצויים בסך של 4,500,000 ₪, וזאת מעבר לזכויותיו בביטוח הלאומי. סה"כ הנזק המוערך הגיע לכ- 7,000,000 ₪ .
ת.א 2328/04 ח' (קטין) נ' הסתדרות מדיצינית הדסה.