סטנדרט הפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים שונה מסטנדרט הפיצוי בתביעת נזקי גוף רגילה (כגון במקרה של רשלנות רפואית, תאונת עבודה או נפילה במדרכה).
"אשם תורם" לעומת "אחריות מוחלטת"
בתביעות נזקי גוף לפי פקודת הנזיקין ניתן להפחית מסכום הפיצוי שמקבל הנפגע עקב "אשם תורם" או "רשלנות תורמת" מצד התובע-הנפגע, כלומר חלקו של הנפגע באשם לקרות התאונה. להבדיל, בתאונת דרכים חל עקרון "האחריות המוחלטת" לפיו לא בוחנים כלל את אשמו של הנפגע, ואזי אין מטילים אף פעם אשם תורם. על כן כל מי שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי על מלוא נזקיו (בהסתייגות שלפי התיקון לפקודת ביטוח רכב מנועי, יכול רוכב אופנוע לרכוש פוליסה מוזלת המעניקה פיצוי מופחת במקרה של תאונה כאמור למעלה, בפרק אודות "חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים").
ההבדל בראשי הנזק ובתקרת הפיצויים
ואולם, הפיצוי במקרה של תאונות דרכים נמוך יותר בשני ראשי נזק חשובים ומרכזיים:
ראשית, הפיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות של הנפגע, מוגבל לשילוש השכר הממוצע במשק (כלומר פי 3 מהשכר הממוצע במשק וכיום – לקראת סוף 2021 – עומד על כ- 35,000 ₪). כלומר, מי שמשתכר יותר מפי 3 מהשכר הממוצע במשק, לא יכול לקבל פיצוי גבוה יותר מסכום זה.
אמנם, מגבלה זו לא רלוונטית לגבי רוב האוכלוסייה, אך המגבלה הנוספת על הפיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות, גורמת כמעט תמיד להפחתה בסכום הפיצוי. הכוונה היא לכך שבפסיקת הפיצוי מפחיתים מסכום ההפסד החודשי שנגרם לנפגע בכושר השתכרותו כתוצאה מהתאונה, סכום של עד 25% משכרו, עקב גורם המס (לפי אחוזי המס שמשתלמים על סה"כ שכרו).
שנית, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע תקרה מכסימלית לפיצוי הנפגע בגין "נזק שאינו נזק ממון" (כלומר: הכאב והסבל של הנפגע), ולא ניתן לקבל סכום העולה על תקרה זו. החוק אף מציב נוסחה לחישוב הפיצוי המתחשבת בימי אשפוזו של הנפגע, שיעור נכותו, וגילו של הנפגע.
להבדיל, בתביעות נזיקין "רגילות" לא קיימת תקרה בראש נזק זה, לבתי המשפט שיקול דעת להתחשב בקריטריונים שונים בעת פסיקת הפיצוי בראש נזק זה, ולרוב נפסקים לנפגעים סכומים גבוהים יותר.
ניכוי קצבאות הנכות בביטוח הלאומי מסכום הפיצויים
במקרים בהם זכאי הנפגע בגין התאונה אף לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי (בין אם מדובר בקצבה חודשית ובין אם בסכום חד-פעמי), יש להפחית מהפיצויים שהנפגע זכאי להם מחברת הביטוח, את סך כל התגמולים שהנפגע קיבל ויקבל אף בעתיד מהמוסד לביטוח לאומי. יש להדגיש, כי הניכוי יבוצע רק לגבי התגמולים להם זכאי הנפגע כתוצאה מן התאונה. כלומר, אם עוד טרם לתאונה (וללא קשר אליה) היה אדם זכאי לקצבת נכות מביטוח לאומי (קצבת נכות כללית, קצבת נכות מעבודה), אזי תגמולים אלה לא ינוכו מסכום הפיצויים לו זכאי הנפגע מחברת הביטוח כתוצאה מהתאונה.
הניכוי כאמור יבוצע גם אם הנפגע אומנם זכאי לגמלאות ביטוח לאומי, אך בוחר מרצונו שלא לפעול למימוש זכותו. במקרים מעיין אלה, יבוצע "ניכוי רעיוני" של שיעור הגמלאות לו זכאי הנפגע מהביטוח הלאומי.
לגבי תשלומים אחרים אותם מקבל הנפגע, כמו פנסיה או ביטוחים פרטיים, הרי שחלק מהתשלומים ינוכו מסכום הפיצויים וחלק לא ינוכו, כעקרון לפי אופי התשלום – אם התשלום הוא כתוצאה מביטוח – ככלל הסכום לא ינוכה, אך בכל מקרה יש לבחון את אופיו המדויק של כל תשלום כדי לקבוע אם לנכות אותו.
SEO by start