על חשיבות הפנייה לרופא עם תת התמחות רלוונטית
אי נכונות של הרופאים המטפלים להתייעץ במומחה ספציפי לכירורגיית כף היד, הסתיימה בניתוחים מיותרים ובסבל רב לחולה.
תיק רשלנות רפואית שטופל על ידי משרדנו
תביעה שהוגשה מטעם משרדנו לבית המשפט המחוזי כנגד מרכז רפואי בצפון הארץ, עסקה בתובע, רופא מומחה, אשר כתוצאה מנפילה במקלחת בביתו, נחבל בראש, עבר זעזוע מוח קל שהתבטא באובדן הכרה קצר, בכאב ראש ובהקאה חוזרת. כמו כן, נחבל ביד הדומיננטית ונגרם לו שבר בעצמות המסרק של כף היד.
עיקר התביעה, שנתמכה בחוות דעת של מומחה לכירורגיה של היד, עסקה בטיפול הניתוחי הכושל שניתן במחלקה האורתופדית, וכן בהתעלמותו של הצוות הרפואי מהצורך להתייעץ במומחה בכירורגיית כף יד לגבי הטיפול הדרוש בטרם תתקבל החלטה על ניתוח "דחוף".
כל זאת, למרות שהתובע, נזכיר שוב רופא במקצועו, ביקש -על אף שעבר בסמוך זעזוע מח והיה מרותק למיטה -כי יוזמן מומחה לכירורגיית כף יד שינתח אותו. לא מדובר חלילה במומחה מבית חולים בעיר אחרת או מבית חולים שכן, אלא במומחה בכירורגיית יד העובד באותו בית חולים, במחלקה הסמוכה השוכנת בהמשך המסדרון.
גם לאחר שהיה ברור כי הניתוח הראשון נכשל ויש צורך בניתוח חוזר, הצוות הרפואי שוב לא התייחס לבקשתו של התובע כי לפחות הפעם ינותח על ידי מומחה בכירורגיית כף יד.
גם את הניתוח המתקן שנערך כעבור יומיים ביצע אורתופד טראומטולוג שאינו מומחה בכף יד.
גם ניתוח זה, שני במספר, נכשל.
הדבר הצריך ביצוע ניתוח קיבוע נוסף, שלישי במספר, שבוצע הפעם על ידי מומחים לכירורגיה של היד בבית חולים אחר. הטראומה המתמשכת לרקמות תרמה להופעת כאבים קשים ותסמינים שונים בכף ידה של התובעת כמו שינוי צבע עד כדי חוסר תפקוד. בית החולים, באמצעות מומחה לאורתופדיה, התגונן בין היתר בטענה כי התובעת נותחה על ידי צוות בכיר ביותר, המתמחה בטיפול בשברים.
בית החולים באמצעות מומחה לאורטופדיה התגונן בין היתר בטענה כי התובעת נותחה על ידי צוות בכיר ביותר, המתמחה בטיפול בשברים. הוא לא מצא בעיה בהתנהלות הצוות הרפואי וסבר כי הניתוחים נעשו על פי הפרקטיקה.
מומחה בתחום רפואת כף היד שמונה על ידי בית המשפט קבע כי הצוות הרפואי מנע מהתובע את הטיפול הראוי, וכי שני הניתוחים הראשונים, אשר לא נעשו לפי סטנדרטים המקובלים בכירורגיה של היד, גרמו להגבלה בתפקוד היד עד כדי נכות של 24%.
המומחה כתב בחוות דעתו לבית המשפט:
" לא מקובל בעידן המודרני, שבו קיימת רפואת מומחים פרטנית, שלא להתייעץ עם רופא ייעודי בסוגיות המשויכות לתחום מומחיותו. כפי שלא מומלץ שרופא כירורג כללי ינתח את ליבם של חולים או יבצע השתלות איברים, כך יש לתת למומחה כף יד לבצע עבודתנו עליה הוא ממונה. מוסד רפואי חייב לאפשר לחוליו לקבל את הטיפול הטוב ביותר שהוא מסוגל להעניק להם ולא להסתפק בטיפול מיושן שיש לו תחליף בטריטוריה שלו…
מדוע היה על החולה להחליף בית חולים על מנת שתטופל על ידי רופא כירורג יד מומחה? ".
בית החולים אף הודה בתצהיר תשובותיו של הרופא אשר בדק את התובע בחדר המיון, כי קיימים בבית החולים נהלים פנימיים המחייבים התייעצות עם מומחה בכירורגיית כף יד במקרה של שבר כדוגמת זה של התובע, כך שבמקרה זה פעל הצוות הרפואי גם בניגוד לנוהלי בית החולים עצמו.
בנסיבות דומות, קבע בית המשפט העליון בערעור אזרחי 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי שיבא, כי משנהגה בבית החולים הפרקטיקה החדשה (לענייננו, חובת התייעצות עם מומחה לכף יד) היה הרופא יכול וצריך היה, להכיר בפרקטיקה זו ולנהוג על פיה. משלא עשה כן, פסק בית המשפט, הפר את חובת הזהירות והתרשל.
חוק זכויות החולה קובע בסעיף 10, כי יש לשמור גם על כבודו של המטופל. התביעה במקרה שלנו הדגישה את הפגיעה הקשה בכבוד החולה, שכאמור הייתה רופאה מומחית בעצמה אשר הכירה כמובן בהבדל וביתרון שבתת התמחות, ולכן ביקשה מומחה לכף יד. אלא שבית החולים ייתכן שניצל את העובדה שהתובעת התאוששה באותו זמן מזעזוע מוח ולא היו בה הכוחות להתנגד לכך שתנותח שלא ע"י המומחה המתאים לפגיעה שלה.
חפש את המומחה
תחומי הרפואה השונים עברו התמקצעות ובתוך כל ענף רפואי יש היום מומחים לבעיות ספציפיות. במקצוע האורתופדיה למשל, קיימת התמחות לכף יד, לכתף, לכף רגל, לברכיים, להחלפת מפרקים לעמוד שדרה וכדומה.
לכן, חשוב לברר עם הרופא המטפל אם יש רופא בעל תת התמחות הרלוונטית למחלה ולא לאפשר לכל רופא, אף אם הוא מומחה בתחום הכללי שבו מדובר, להחליט ולבצע ניתוח או התערבות טיפולית אחרת.
*עו"ד ד"ר אבי רובינשטיין הוא מומחה בנוירוכירורגיה ועו"ד המתמחה ברשלנות רפואית נזקי גוף ותובענות ייצוגיות ממשרד עו"ד רובינשטיין – יקירביץ