התובעת, אישה פעילה ועצמאית, נפלה בביתה, נחבלה בגב התחתון ופונתה לבית החולים. ללא כל דיון ושיחת הסבר לגבי אופציות ניתוחיות וללא התייחסות לגורמי הסיכון מהם סבלה, בוצע ניתוח לקיבוע עמוד השדרה בגישה מל-עורית, גישה חדשנית אשר לא התאימה למצבה.
הניתוח בוצע ללא כל עזרי ניטור אשר התחייבו בנסיבות ולכן הוחדרו בטעות רשלנית הברגים המקבעים לתוך תעלת השדרה, וכתוצאה מכך פגעו בעצבים וגרמו לנכות קשה בשל "תסמונת זנב הסוס" שנגרמה. גם לאחר שזוהתה הפגיעה הנוירולוגית המתינו שעות ארוכות עד שהועברה לניתוח חוזר למרות שבמצב דברים זה, יש צורך בניתוח בהול על מנת לשנות את מיקום הברגים כמתחייב.
עוד נטען בתביעה כי ניתן וצריך היה לזהות את הטעות בהחדרת הברגים עוד בצילומים שבוצעו במהלך הניתוח, לשלוף אותם ולמקמם מחדש, כמתחייב. למרבה הצער הרופאים לא השכילו לזהות את הטעות הרשלנית ולמנוע את הנזק.
כתוצאה מכשלים והתנהגות בלתי סבירה של הצוות הרפואי, נדונה התובעת למוגבלות קשה, המתבטאת בשיתוק בלתי הפיך בגפיים התחתונות והעדר שליטה על הסוגרים, המרתקים אותה לכיסא גלגלים במצב סיעודי לשארית חייה.
SEO by start