האם נחוצה חקירת משטרה באירוע של רשלנות רפואית?

לאחרונה פורסמו בתקשורת נתונים על סקר בטיחות החולה בבתי החולים בישראל. רצינו להעלות לדיון סוגיה הקשורה ישירות לנושא. נציג שני מקרים בהם נגרם מות ברשלנות, כך על פי חוות דעת של רופאים מומחים בעלי שם אשר הוגשו לבית המשפט:

מקרה 1: אישה בת 49, רזה ובריאה. אושפזה בשל כאבי בטן, אובחנה כסובלת מזיהום בדרכי השתן וטופלה בהתאם. במהלך אשפוזה (שישי/שבת) היא התניידה באופן עצמאי בבית החולים ועולה מהתיעוד הרפואי כי רוב הזמן לא שהתה בחדרה, דבר המעיד על מצבה הטוב. ביום א' נלקחה המנוחה לבדיקת אולטרסאונד בטן ובדיקת CT בטן במטרה לחפש אבנים בדרכי השתן. ברם, אחה"צ מסיבה לא ברורה- שכן לא נרשם בגיליון הרפואי על אירוע חריף כמו קוצר נשימה פתאומי או שיעול או כאב בחזה- נקראה למכון הדימות, כשהיא הולכת בכוחות עצמה, לביצוע בדיקת CTA ( בדיקת CT של הריאות עם הזרקת חומר ניגוד) בחשד ל"תסחיף ריאתי". לא נמצא בתיעוד הרפואי כל רמז לתלונות מתאימות לתסחיף ריאתי, מי נתן הוראה לביצוע הבדיקה שכן "ההזמנה" לבדיקה-באופן תמוה- אינה חתומה ע"י רופא. מיד לאחר הזרקת חומר הניגוד נתקפה בקוצר נשימה, התמוטטה ומצאה את מותה הטראגי אל מול עיניו של בנה הקטין. מותה נגרם בשל תגובה אנפילקטית (רגישות יתר ליוד – חומר הניגוד שהוזרק לה לוריד) במהלך בדיקת ה- CT שבוצעה בה בטעות וללא כל הוריה רפואית. ניתן להעלות השערה כי בדיקה זו הייתה מיועדת לחולה אחר/ת, אשר נשאו שם משפחה דומה לשמה ובשל טעות זו בזיהוי החולה, נחרץ גורלה למות.

מקרה 2: גבר בן 70 אושפז בבית חולים בשל כאב בטן וצהבת בחשד לאבן בדרכי המרה. לצורך בדיקת האנדוסקופיה ( ERCP להדגמת האבן בדרכי המרה) ניתנו לו מספר תרופות "סדציה" במטרה לטשטש/לישן אותו במהלך הבדיקה. ברם, התרופות ניתנו במינון גבוה במיוחד, ללא התייחסות הולמת למצבו הגופני והרפואי ובניגוד לנהלים שהצריכו למצער התייעצות עם רופא מרדים. במהלך הפעולה הפסיק לנשום ונפטר, וכל זאת מבלי שהרופאים, שביצעו את הבדיקה, הבחינו בהידרדרות הנשימתית של החולה. חשוב לדעת כי יש ב"סדציה" סיכון מהתרופות שעלולות להביא לתופעות לוואי כמו דיכוי רפלקסים חיוניים עד כדי דיכוי נשימה.

תביעות נזיקין אלו שהוגשו לבית המשפט ע"י משרדנו, או פרשיות אחרות שקצרה היריעה מלפרטם, מעוררות את השאלה הנוקבת: האם גרימת מות בשל רשלנות רפואית עשויה להיות עבירה פלילית ולכן דורשת חקירת משטרה? כאשר פנו אלינו יקיריהם של אלו שסיפורם תואר למעלה, גם אם הבינו שהתרחשה רשלנות רפואית חמורה שגרמה למותם של יקיריהם, הם לא מיהרו להגיש תלונה במשטרה, הם גם לא פנו לעו"ד העוסק בתחום הפלילי, אלא הגיעו אלינו, עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית ובהגשת תביעה אזרחית נגד חברת הביטוח של הרופאים. מדוע לא התלוננו במשטרה על כך שהרגו בבית החולים ברשלנות את יקירם? יתכן והתשובה הינה חוסר מודעות של הציבור לאפשרות של אישום פלילי של אנשי רפואה שמהות תפקידם הוא הצלת חיים. האזרח ברגיל , הגם שמוצא עצמו שהוא חלק מאסון שהתרחש, אינו מעלה בדעתו לנקוט בדרך של תלונה במשטרה. הסיבה על פניה הינה שהרופא, האחות או טכנאי הרנטגן, הגם שגרמו במחדל או במעשה למוות או לנכות קשה, הרי שהם כמובן לא התכוונו להזיק וכל רצונם היה להעניק טיפול רפואי מיטבי. ברם, ישנם השואלים, האם נהג הרכב שהתרשל קשות וחצה הצומת באור אדום, וגרם לתאונת דרכים בה נספו נוסעים, לא יעמוד -אם דבקה בו אשמה- למשפט פלילי? האם המהנדס שהתקרה או המנוף אותם תכנן ועל בטיחותם היה אמון, קרסו וגרמו לאובדן חיי אדם, לא ייחקר במשטרה, ובמידה וימצא רשלן לא יוגש נגדו כתב אישום?

מאות אלפי אנשים מתים מדי שנה בארה"ב בשל טעויות רפואיות שניתן היה למנוע אותן. באחרונה פורסם שם כי זו הסיבה השלישית לתמותה אחרי מחלות לב וסרטן. אין בנמצא בישראל נתונים רשמיים בדוקים בדבר מקרי המוות המתרחשים בישראל מידי שנה כתוצאה מרשלנות רפואית ורובם המכריע של המקרים -על פי עבודות שנעשו בארה"ב – אינם מגיעים לכדי בחינה משפטית אזרחית, ולבטח לא פלילית. עם זאת, לפי הנתונים הקיימים והערכות מבוססות, מדובר באלפי מקרי מוות מידי שנה. המכון הלאומי לרפואה בארה"ב פרסם לפני כעשרים שנה, שעד כ-100,000 אנשים מתים בשנה מ"טעויות רפואיות".

על סמך נתונים אלו העריך משרד הבריאות כי בישראל מדובר על כ- 2000 מקרי מוות בשנה הנגרמים כתוצאה של טעויות רפואיות שניתנות היו למניעה. בהנחה שארה"ב הינה מדד שניתן להישען עליו מדובר כיום במקרים רבים יותר, שכן הפרסומים משם מצטטים כ-350,000 מתים בשנה. למקרי המוות הנובעים מרשלנות רפואית ישנן השלכות קשות בתחומים שונים של המשק והחברה הישראלית. הנזקים הכספיים הנגרמים בישראל עקב תופעה זו הינם עצומים. עובדה ידועה היא כי בישראל נפטרים הרבה יותר אנשים מידי שנה כתוצאה מרשלנות רפואית מאשר בתאונות דרכים בתאונות עבודה או מסרטן שד. בשנת 2021 נהרגו 361 בני אדם בתאונות דרכים. בתאונות עבודה המספר מגיע לעשרות. המסקנה הברורה העולה מהדברים הינה כי רשלנות רפואית מהווה "מכת מדינה".

ברם, למרות שמספר מקרי המוות בשל רשלנות רפואית עולים עשרת מונים על אלו הנספים בתאונות דרכים, היחס בין המשאבים המושקעים במלחמה בתאונות הדרכים (ככל הנוגע להסברה ולאכיפה) מול אלו המכוונים לטיפול במקרי הרשלנות הרפואית אינו פרופורציונלי. יתרה מכך, הגם שסעיפי החוק בנוגע לעבירה פלילית למעשים זהים לאלה שברשלנות האזרחית/נזיקית, פרקטית המשטרה אינה ערוכה כלל לחקור בנושא הרשלנות הרפואית. גם אם הנזקים הנגרמים בעקבות התרשלות מקצועית של אנשי צוות רפואי ככלל אינם נעשים כמובן בכוונה תחילה, עדיין במקרים מסוימים, הרשלנות עולה כדי מעשה פלילי, כשמדובר למשל במקרה של עצימת עיניים וזלזול המסתיימים בנזק חמור כמו מוות.

בעוד שהמשטרה חוקרת באמצעות אנשי מקצוע שלה את כל מקרי המוות שקרו בתאונות דרכים, ותאונות העבודה נחקרות ע"י חוקרי משרד העבודה (שהם מהנדסים בהכשרתם), במקרים המתאימים (לא תמיד הפרקליטות והשופטים רואים הדברים באופן זהה) מוגש כתב אישום ומתנהל משפט פלילי. בישראל הוגשו כתבי אישום ספורים נגד רופאים בעילה של רשלנות רפואית, אשר הורשעו חלקם בהריגה (מנתח לב ורופאה מרדימה) ונדונו לתקופות מאסר של 6-8 שנים; וחלקם הורשעו בגרם מות ברשלנות (רופאי שיניים) ונדונו למאסר קצר. היו גם הרשעות באישום פלילי של אנשי צוות רפואי שהזריקו בטעות לוריד חומרים שאסור היה להזריק או טעו במינון של התרופה וגרמו למות החולים.

בהנחה שההליך הפלילי מסייע בהפחתת מקרי הרשלנות הנגרמות בתאונות, האם ההליך הפלילי יהווה כלי יעיל לצמצום מקרי הרשלנות הרפואית? בכל הכבוד והערכה העמוקה והכנה הקיימת כלפי אנשי הרפואה, דומה כי אין מנוס לקבוע כי בהשוואה למאבק בתאונות הדרכים, המשטרה והמשפט הפלילי חייבים להיות חלק מהמלחמה ב"מכת מדינה" זו של הרשלנות הרפואית במקרים המתאימים. ראשית מדובר בהרתעה, המהווה אמצעי בסיסי לשמירה על דפוס עבודה מקצועי. במידה ולא תהיה אחריות פלילית מדוע שתהיה שמירה על נהלים?

לא ניתן גם להתעלם מעיקרון השוויון בפני החוק, כך שנהגים ומהנדסים מואשמים בדין הפלילי כאשר הם מתרשלים וגורמים למוות, ורופאים לא? האם דמם סמוק יותר? הניסיון מלמד כי האלטרנטיבה המנהלית -המתבטאת בועדת בדיקה של משרד הבריאות ובמקרים מסוימים של ועדת משמעת -אינה אפקטיבית מספיק שכן "המערכת הרפואית" מטבע הדברים משתדלת להגן על חבריה. לאלו מתווספת העובדה של העדר פיקוח מספק על נותני שירותי רפואה מצד משרד הבריאות מחד, ומאידך תחושת חובת האחריות של הרופא על מטופליו. מובן כי הדיון על הגשת כתבי אישום מול החששות מהתוצאות מתנהל על "חבל דק" מאד ואינו פשוט כלל. שכן, מנגד, טען השופט המנוח ד"ר עדי אזר בספרו שעסק במשפט הפלילי (1999): "דומה שאין תועלת רבה בהכרזה על אנשים הגונים העוסקים במקצועות נחוצים ומועילים לחברה כעבריינים כך לגבי רופאים וקציני צה"ל. בנוסף, נוהל חקירות פליליות בנסיבות אלו מוליד בהכרח "בריחה" מאחריות תוך יצירת נורמות פסולות ולחץ כבד להימנע ממסירת אמת". יתכן ועשויה להתגבר התופעה של הסתרת העובדות בניסיון להימלט מאימת הדין, בה אנו פוגשים על ימין ועל שמאל בו בזמן שלא מדובר בחשש מכתב אישום פלילי אלא במקרה ויתכן ותהיה ועדת בדיקה או תביעה אזרחית לפיצוי.

הגורם המרכזי החשוב בעת הזו היא העובדה שהמשטרה אינה ערוכה ולא יודעת לחקור בצורה מיטבית מקרים של רשלנות רפואית, וכל זאת למרות שהחוק מאפשר בחינת מקרי רשלנות רפואית בהיבט הפלילי.
אנו סבורים כמובן כי אין זה מצב רצוי שכל מקרה רשלנות רפואית יטופל גם בפן הפלילי של חקירת משטרה, שכן לכלי הפלילי השלכות כבדות הגובות מחיר מהפרט והחברה יחדיו. לפיכך נראה כי יש לאבחן בין מידת הרשלנות ותוצאותיה ואם היא "קלה" או "רכה" יש לטפל בה במישור האזרחי/מנהלי. מאידך אנו חשים ובלב כבד כי ישנם מקרים שהם כה חמורים בעוצמתם, עד אשר נדמה כי חובה לדרוש חקירת משטרה ובמקרה המתאים העמדה לדין פלילי. המקרים אשר למשטרה צריכה להיות אמירה בהם, בדומה למאבק למניעת מקרי מוות בתאונות אחרות, הינם לדוגמא: פרוצדורה חודרנית (כמו ניתוח) מיותרת (שנעשתה ללא אינדיקציה רפואית ברורה ובניגוד להנחיות המקובלות ברפואה) שהסתיימה במוות או בפגיעה גופנית חמורה; פעולה חודרנית (כמו אנדוסקופיה) תחת אלחוש או הרדמה שנערכה ברשלנות וגרמה לאסון; העדר דיווח לרופאים של התאוששות/טיפול נמרץ ע"י צוות חדר הניתוח על סיבוך חמור שאירע במהלך ניתוח וגרם לנזק למטופל, מחדל שהוביל לטיפול שגוי ולפגיעה נוספת בחולה; התחזות לרופא מומחה שגרמה לנזק קשה; רופא שהנו רשלן סדרתי בנסיבות חמורות.

אנו קוראים למשטרת ישראל להתגייס למלחמה כנגד "מכת מדינה" זו ולהקים מחלקת חקירות לרשלנות רפואית. בדומה למומחים מקצועיים בתחומים שונים המסייעים בחקירות הדורשות ידע ספציפי, כמו בעבירות כלכליות ומחשוב שהינם רואי חשבון ואנשי מחשבים בשירות המשטרה, כך יש לגייס רופאים מומחים אשר ילמדו את מלאכת החקירה וידריכו את החוקרים מה לשאול ומה בדיוק לחפש בבואם לזירה בבית החולים בה אירעה תאונה שעל נסיבותיה הוגשה תלונה למשטרה.

מאמרים קשורים

הטעיות ברישומים רפואיים

הטעיות ברישומי הרופאים ברגיל, הרופאים עושים מלאכתם נאמנה, ובשנים האחרונות גם מקפידים היטב על הרישום הרפואי. אולם לא תמיד, לצערנו נעשית המלאכה...

פורסם