מהי הבעייתיות בהגשת ערעור בשיטת המשפט הישראלית?

במשפט הישראלי כמעט ולא מתקבלת רשות ערעור, או לחלופין הרבה מן הערעורים נדחים, וזאת משום שערעור מתקבל רק בנוגע לשאלה משפטית, ולא עובדתית. כלומר, ערכאת הערעור בוחנת האם נפלה טעות בשיקול הדעת של שופט הערכאה הקודמת. אם אכן נפלה טעות, ביכולתם לתת פסק דין או להחזיר את התיק לשופט מהערכאה הראשונה, אשר ייבחן בשנית את התיק הנידון.

סיבה נוספת לדחיית ערעורים היא שאין שמיעת עדים בהליך זה. זאת ועוד, ערעור כשלעצמו הוא הליך מסובך ומעכב.

לכן, בכדיי שערעור יתקבל, חשוב מאוד לנסחו היטב ולבססו בנוגע לשאלה משפטית גרידא. בהתאם לתקנה 414 – כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים.

ערכאות הערעור בישראל:

ערכאות הערעור בישראל מעוגנות בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

ערכאות ערעור אלה הן כדלקמן:

  • על פסק דין של בית משפט השלום ניתן לערער בפני בית משפט מחוזי.
  • על פסק דין של בית משפט מחוזי ניתן לערער בפני בית המשפט העליון.

אך אם פסיקתו של בית המשפט המחוזי ניתנה בשבתו כערכאת ערעור, יש להגיש תחילה לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור, ורק אם זו מאושרת, מתקיים דיון בערעור.

בקשת רשות ערעור:

החוק בישראל מבדיל בין "ערעור בזכות" לבין "ערעור ברשות" – מקרים בהם אין זכות לערער אך ניתן לבקש רשות לערער.

מהו ערעור בזכות?

ערעור ראשון על פסק דין סופי.

המועד להגשת ערעור בזכות, לפי תקנה  -397 הוא תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.

מהו ערעור ברשות?

ערעור על ערכאת ערעור. למשל – ניתן פסק דין בבימ"ש שלום, הוגש "ערעור בזכות" לבימ"ש מחוזי בו נתקבלה החלטה, וכעת ישנה אפשרות נוספת להגיש "ערעור ברשות" לבימ"ש עליון.

או – כאשר מבקשים לערער על "החלטה אחרת" – כלומר החלטה שאיננה פסק דין סופי, שנתן שופט בתיק.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור, לפי תקנה 399 – הוא תוך 30 יום, מיום מתן ההחלטה שעליה מערערים.

מאמרים קשורים