בעת האחרונה הוגשה תביעה במשרדנו בגין מחדל של הצוות הרפואי שהתעלם מכל הסימנים שהיו לתובעת, שהצביעו על דימום חמור מיד לאחר הלידה. שרשרת של טעויות והחלטות שגויות, שהיוו סטייה חמורה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת הובילו לסיכון ממשי של חייה של התובעת ולכריתת רחמה.
מיד לאחר לידתה הראשונה, החלו סימנים שהצביעו על דימום חמור שבהמשך הפך לבלתי נשלט. הדימום לא זכה להתייחסות ולטיפול הראויים מצד הצוות הרפואי, שלא זיהה את חומרת המצב בזמן ולא נקט בפעולות הנדרשות.
העיכוב והטיפול המיותר גרמו לקרע ברחם שנמצא בבדיקה הפתולוגית ולהגברת הדימום. התובעת הגיעה להמוגלובין 3(!) ונדרש ניתוח בהול כדי לכרות את הרחם שהותיר אישה צעירה ללא אפשרות להרות, אלא באמצעות פונדקאות.
המומחים הרפואיים קבעו כי לו היו מתנהלים כראוי, היו מטפלים בתרופות ומתקנים את הפרעת הקרישה שעות לפני הניתוח הסיבוך היה יכול להיפתר ללא ניתוח, ומכל מקום היו חייבים לנתח את התובעת זמן רב לפני שנותחה, כשאז עוד ניתן היה לבצע פעולות כירורגיות מקובלות לעצירת הדימום ולהציל את הרחם.
SEO by start