חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מכונה גם חוק הפלת"ד) מעגן הסדר של אחריות מוחלטת של כל נהג המעורב בתאונה כלפי הנפגעים בתאונה מכוח ביטוח החובה של כלי הרכב המעורב בתאונה, ללא נפקות לשאלת מידת האשמה של מי מהצדדים. כלומר, בעת התרחשות תאונת דרכים, הנפגע יכול לתבוע את נזקיו מחברת הביטוח של כלי הרכב המעורב בתאונה, ללא תלות באם הפוגע הוא האשם או שמא הנפגע תרם גם הוא להתרחשות התאונה (אשם תורם).

קרנית- הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

בהעדר ביטוח חובה או בהתרחשות תאונת "פגע וברח" בה לא ניתן להשיג את פרטי הרכב הפוגע, הנפגע (שאינו הנהג) יוכל בדרך כלל לתבוע את נזקיו מ"קרנית". "קרנית" היא גוף שהוקם מכוח סעיף 10 חוק הפלת"ד, שמטרתו לתת מענה ולפצות נפגעים בתאונות דרכים שאין באפשרותם לתבוע את חברת הביטוח של כלי הרכב המעורב בתאונה. הפיצוי הוא עבור נזקי גוף בלבד.

רכב מנועי – מהו?

החוק חל רק על "רכב מנועי" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק: "רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".

רוכבי אופניים וקורקינט חשמליים

אמנם נראה כי ברור לכל מהי תאונת דרכים, אך מתעוררות סוגיות רבות המעלות קושי רב בהכרעה האם אכן מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק. אחת הסוגיות היא כיצד יש להתייחס לרוכבי אופניים חשמליים ורוכבי קורקינטים חשמליים, שהופיעו בשנים האחרונות בהמוניהם בכבישי הארץ ומשמשים אוכלוסיות נרחבות לנסיעה לעבודה, לבית הספר, לבילוי ועוד. עד כה, אלו לא נתפסו כעונים על הדרישות להגדרתם כרכב מנועי לצורך חוק הפלת"ד: רכב הנע בכוח מכני, על פני הקרקע, ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית; זאת בעיקר בשל התפיסה הרווחת שחוק הפלת"ד נותן פתרון למי שחייב שיהיה לו ביטוח חובה וקיימת עליו חובת רישוי כלי הרכב, על כל המשתמע, דבר שלגבי הכלים המדוברים לא קיים. לכן, תאונות בין רוכבי אופניים החשמליים ורוכבי קורקינטים חשמליים לבין הולכי רגל, לא הוכרו עד לאחרונה כתאונות דרכים שכן אף אחד מהכלים הנ"ל לא נחשב כ"כלי רכב מנועי" לצורך חוק הפלת"ד. לעומת זאת, תאונות בין הנ"ל לבין רכבים נחשבו כתאונת דרכים לצורך חוק הפלת"ד בשל מעורבות הרכב בתאונה, וחבות הפיצוי הוטלה על חברת הביטוח שביטחה את השימוש ברכב שהיה מעורב בתאונה ולא על רוכב האופניים החשמליים. בדיון שלהלן לא נפריד בין אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים, אם כי יתכן הבדל ביניהם, עקב המפרטים הטכניים שיכולים להיות שונים, אך לא נכנס לכך כאן. נמשיך להתייחס רק לאופניים החשמליים להלן.

אופניים חשמליים – המצב המשפטי כיום

בפסיקה מהפכנית שניתנה לאחרונה בבימ"ש שלום בכפר סבא בת"א 43305-07-16 פלוני נ' ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ, על ידי השופט אלדד נבו, נקבע כי אופניים חשמליים מהווים "רכב מנועי" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפלת"ד. לכן, תאונה בין רוכב אופניים חשמליים לבין הולך רגל או רכב מהווה בפועל "תאונת דרכים". השופט ציין כי הרוכבים "עושים שימוש בכביש שהרי החוק אוסר עליהם לנוע על המדרכה וגורמים לסיכון תעבורתי משמעותי" וכי "התאונות הנגרמות כתוצאה משימוש באופניים חשמליים זהות בנסיבותיהן ובתוצאותיהן לתאונות בהן מעורבים אופנועים". כראייה לתופעה הנפוצה ולסכנה הנשקפת מכך, ניתן לראות כי לפני נתוני הלמ"ס, בשנת 2017 חלה עלייה של כ-13.7% בנפגעים בתאונות של אופניים חשמליים וכי מתחילת השנה הנוכחית (2018) נהרגו מעל ל-7 רוכבי אופניים חשמליים, מספר הגבוה ממספר רוכבי האופניים החשמליים ההרוגים בכל השנה הקודמת (2017).

פסיקה זו חושפת את הבעייתיות הרבה שמתעוררת בנושא, כיוון שהמשמעות של קביעה זו היא כי על רוכבי האופניים לבטח בביטוח חובה את האופניים החשמליים, אך בפועל לא קיימת אפשרות כזו שכן חברות הביטוח כלל לא מציעות ביטוחים לרוכבי אופניים חשמליים לפי חוק הפלת"ד. כתוצאה מכך, בעת התרחשות תאונת דרכים בינו לבין רכב, רוכב האופניים החשמליים הלא מבוטח לא יכול לתבוע את נזקיו מחברת הביטוח של הרכב המעורב בתאונה לפי חוק הפלת"ד, שכן מעמד רוכב האופניים הוא כשל נהג ברכב שאינו מבוטח, ואף אינו זכאי לתבוע את "קרנית". אם כן, החלופה שנותרת היא לתבוע את הנזקים מכוח פקודת הנזיקין, אם נהג הרכב הוא האשם בתאונה, אך בתביעה כזו יש צורך להוכיח את רשלנותו ואשמתו של המזיק, נטל הוכחה קשה יותר מאשר בתביעה מכוח חוק הפלת"ד.

סוגיית הקורקינט הממונע נדונה בביהמ"ש העליון לפני כ-8 שנים בע"א 2606/06 דיווי שפורן נ' זק תורג'מן ואח', אלא ששם דובר על קורקינט ששימש למשחק לילדים ומונע במנוע בנזין. השופטת אילה פרוקצ'יה קבעה כי הקורקינט אינו נחשב "רכב מנועי" לצורך חוק הפלת"ד שכן "טיבו של הקורקינט המכני, וייעודו העיקרי, מכוונים למשחק ולשעשוע". ספק אם קביעה זו רלבנטית לקורקינט חשמלי, שמקביל לאופניים חשמליים.

לסיכום, לכאורה, לפי פסק הדין של השופט אלדד נבו המצב המשפטי כפי שהוא היום הינו כדלקמן:

בתאונה בין רכב לאופניים חשמליים – בהעדר ביטוח חובה מצד רוכב האופניים, אין הוא יכול לתבוע מחברת ביטוח את נזקיו על פי חוק הפלת"ד. במצב של פגע וברח, מצב בו אם מעמדו היה כשל הולך רגל שזכאי לפיצוי מ"קרנית", בהעדר ביטוח החובה אינו יכול לתבוע את נזקיו מקרנית וכך יוותר ללא פיצוי. במידה והרכב הוא האשם בתאונה, יוכל רוכב האופניים לתבוע את הרכב בתביעת נזיקין אישית, אך יהיה עליו להוכיח את אשמתו של נהג הרכב וכי הלה התרשל בנהיגתו וגרם לנזקיו, ואם יקבע כי קיים אשם תורם שלו, יופחת הפיצוי המגיע לו.

בתאונה בין הולך רגל לרוכב אופניים חשמלייםדין הולך הרגל הנפגע כדין הולך רגל שנפגע מרכב ללא ביטוח חובה, ולפיכך זכאי הולך הרגל לתבוע את נזקיו גם מ"קרנית" ואילו "קרנית" תנסה לתבוע את הכספים שתשלם מרוכב האופניים החשמליים.

שימו לב כי למרות כל הנאמר לעיל, מדובר בקביעה של בימ"ש שלום ולכן לא מדובר בהלכה מחייבת והסוגיה נדונה בימים אלו בערכאות גבוהות יותר, לכן ייתכן והקביעה תתהפך ואין זו המילה האחרונה בסוגיה זו. נדגיש כי אין היום אפשרות לרכוש ביטוח חובה לפי הפלת"ד לאופניים חשמליים, ועל כך הוגשה עתירה לבג"צ, שנדחתה בחודש יוני האחרון (2018). הרכב השופטים סרב להכריע בסוגיה, בטענה שיש למצות את ההליכים מול הרשויות הרלוונטיות וכן לפעול לקידום הנושא באמצעות הכנסת. עם זאת, קיימת אפשרות לרכוש ביטוח אחריות לנזקי צד ג' על פי פקודת הנזיקין, שמוגבל בסכום וכמובן, אינו חובה ואינו מכסה את החבות לפי הפלת"ד. לכן, ישנה חשיבות מכרעת להתייעצות עם עורך דין מומחה בנושא, על מנת לוודא שתוכלו למצות את מלוא זכויותיכם במקרה של תאונה, חס וחלילה. למשרדנו ניסיון עשיר של שנים רבות בייצוג נפגעי תאונות דרכים ונשמח לסייע לכם בכל הנוגע למיצוי זכויותיכם בעת התרחשות תאונת דרכים.