מהי תאונת עבודה?
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "תאונת עבודה" כתאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
על פי סעיף זה, כאשר נגרמת לעובד תאונה, הוא יצטרך להוכיח למעשה כי התאונה קרתה בזמן העבודה ובגלל העבודה.
סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי אף מרחיב את הגדרת "תאונת עבודה" ואת אחריות המעביד, בין היתר (להרחבה ראו: תאונות עבודה – הרחבת הגדרה), כאשר התאונה אירעה לעובד בדרך מביתו לעבודה ו/או בדרך חזור, כאשר היא אירעה במהלך הפסקה, וכאשר נגרמו מחלות וליקויים לעובד עקב עבודתו וכדומה.
כמו כן פקודת הנזיקין, פקודת הבטיחות בעבודה ופסקי דין רבים בעניין יחסי עובד מעביד יוצרות למעסיק הן אחריות והן חובת זהירות כלפי עובדיו. בין היתר ניתן לראות כי על המעביד מוטלת אחריות לנקוט בכל האמצעים והפעולות הסבירים בכדי להגן על עובדיו מפני סיכונים. במסגרת זו עליו להסביר לעובדיו כיצד לבצע את העבודה, איך להשתמש בכלי העבודה, לספק ציוד מגן, לוודא כי אלו נעשים כנדרש וכדומה.
כאשר המעסיק לא מילא אחר אחריותו, תקום הזכות לנפגע מתאונת העבודה לתבוע את המעסיק.
למי פונים?
ביטוח לאומי -הינו הגוף הראשון אליו יש לפנות. כל שצריך הוא להיכנס לאתר של ביטוח לאומי ולמלא את הטפסים המתאימים שבאמצעותם מוגשת התביעה ולצרף תיעוד רפואי, תלושי משכורת ועוד בהתאם.
מהרגע שביטוח לאומי הכיר בכך שמדובר בתאונת עבודה זכאי העובד לקבל "דמי פגיעה" שהם 75% מן הממוצע של שלושת תלושי המשכורת האחרונים, לתקופה של 3 חודשים (91 ימים) מקסימום בהם העובד נעדר מהעבודה עקב התאונה. בנוסף זכאי הנפגע שתביעתו הוכרה לקבל טיפול רפואי ללא עלות.
לאחר מכן יוכל לעמוד מול וועדה רפואית אשר תקבע לו אחוזי נכות, ובהתאם לאחוזי הנכות יוכל לקבל מענק חד פעמי ו/או קצבת נכות לתקופה מסוימת או לצמיתות.
אם העובד נפטר כתוצאה מהפגיעה בעבודה, התשלום יועבר לבני משפחתו.
מה קורה כאשר ביטוח לאומי אינו מכיר בכך שמדובר בתאונת עבודה?
- הצעד הראשון הינו להגיש ערר לביטוח לאומי על החלטתם. אם גם זו תידחה יש לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בתביעה אזרחית נגד ביטוח לאומי. כשמוגשת תביעה לבית הדין לעבודה, קודם כל ביה"ד יקבע את התשתית העובדתית.
- אם מדובר בהתקף/ אירוע לב או אירוע מוחי (אוטם או דימום במח, ביה הדין יקבע האם מדובר באירוע חריג? כלומר באירוע בעל אופי מיוחד בעבודה שאינו קורה במהלך הרגיל של הענינים בעבודה. למשל, האם הייתה התרגזות/התרגשות בעלת אופי קיצוני .
- אם מדובר בפגיעה אורטופדית יחליט בית הדין האם התובע/ת נפל/ה או נחבל/ה, האם קרתה תאונה או לא?
אם ביה"ד משתכנע לאחר שמיעת הראיות (לאחר שמיעת העדים לאירוע) כי מדובר או לא באירוע חריג, או שמדובר או לא בתאונה הוא ייתן החלטה או פסק דין שהוא מקבל או דוחה התביעה.
רק אם מקבל ביה"ד התביעה, ורק אז, ימונה מומחה רפואי באותו תחום רפואי לבחינת הקשר הסיבתי.
- לגבי התקף לב או מח וכן במקרה של נזק חבלתי, יתבקש המומחה לקבוע אם קיים קשר סיבתי רפואי- עובדתי. לעומת זאת, לעניין קשר סיבתי משפטי, יחליט בסופו של דבר השופט בבית הדין האזורי, או בבית הדין הארצי במידה ויוגש ערעור ע"י התובע/הנפגע או ע"י המוסד לביטוח לאומי. כך למשל, כשאירוע מוחי (אוטם במח) מתרחש, ההתובע יכול לטעון שהוא נגרם עקב אירוע חריג של התרגשות קיצונית. זאת בעוד שהמומחה עשוי לסבור כי לאור הנתונים של החולה, שסבל מגורמי סיכון לאוטם (כמו יתר לחץ דם, שומנים בדם, סוכרת וכד') תרומת האירוע בעבודה להתרחשות האוטם הייתה קטנה. ברם, בית הדין יוכל לקבוע שקיים קשר סיבתי לנזק, שכן, במקצוע הרפואה כדי שיהיה קשר סיבתי יש צורך בראיות של מעל 95%, בעוד שלהוכחת משפט אזרחי מסתפקים במעל חמישים אחוז.
- במילים אחרות, הרופא המומחה אינו "הקובע" בסופו של יום אם מתקיים קשר סיבתי. עניין זה מסור להכרעתו ולסמכותו של בית הדין שצריך לשקלל את ההיבטים העובדתיים והרפואיים ולבחון האם היה קשר סיבתי משפטי במקרה הנ"ל בין התאונה לבין אובדן כושר עבודה והנכות.
- בית המשפט – המקרים בהם יש לפנות לבית המשפט הינם כאשר ירצה העובד לתבוע את המעביד בגין נזקים שנגרמו לו עקב התאונה. כמובן שאז יצטרך להגיש תביעה נזיקית ולהוכיח כי המעביד הוא האחראי למעשה לתאונה, וכי התאונה נגרמה בשל אחת העוולות שביצע המעביד ו/או מי מטעמו המנויות בפקודת הנזיקין, כאשר לרוב מדובר על עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה. אם המעביד ימצא חייב, בית המשפט יוכל להעניק פיצוי לעובד שנפגע.
חשוב לדעת כי התשלום שהעובד קיבל מהביטוח הלאומי יקוזז מן הסכום אותו פסק בית המשפט.
מה עליך לעשות כאשר נפגעת מתאונת עבודה?
כאשר נפגעת עקב תאונת עבודה הדבר הראשון שעליך לעשות הוא לתעד בכתב את אשר נעשה לפרטי פרטים, לרבות נסיבות האירוע, פרטי האנשים שנכחו בסביבה, לצלם את מקום המקרה (לדוגמה אם יש מפגע, כגון, מרצפת שבלטה מהרצפה שגרמה לתאונה ו/או כבל חשמל שיצא מהמקום). בין היתר עליך לשלוח הודעה למעסיק ולמלא טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה עבור ביטוח לאומי.
לאחר מכן עליך לפנות לקבלת טיפול ואבחון רפואי, כמו כן עליך לוודא כי במסמכים הרפואיים יצוין כי מדובר בתאונת עבודה, ויפורט המקרה.
השלב הבא הוא לפנות לעורך דין אשר יסייע לך בהליך המשפטי וייתן יעוץ משפטי, בין היתר, חישוב הפיצוי, הגשת כתב תביעה ועוד. חשוב לאורך כל הדרך לשמור כל תיעוד רפואי, לרבות צילומים, מעקבים, מרשמים ועוד וכן קבלות שהוצאו בעקבות התאונה, לרבות תרופות ונסיעות. כל אלה ישמשו את ההליך המשפטי.
