נגיף הקורונה הינו נגיף חדש ועל כן ההתמודדות הרפואית והמשפטית עמו מתפתחת ועודנה בהליכי למידה. אך קיימות פרקטיקות רפואיות הנהוגות הנדרשות להתקיים תמיד, גם כאשר אין מידע רב על הנגיף.
מקרה שמשרדנו עוסק בו בימים אלו הוא מותו של אדם, עם מערכת חיסון חלשה לאחר טיפולים נגד מחלת סרטן, שנדבק בקורונה בבית חולים ונפטר כתוצאה מכך.
המנוח, שהיה בעל מערכת חיסונית מדוכאת, נדרש להגיע לאשפוז בבית חולים על מנת לקבל מנות דם, עקב המוגלובין נמוך.
בהגעה למיון נלקחה לו בדיקת קורונה שיצאה שלילית. הובהר לצוות הרפואי כי המנוח בעל מערכת חיסונית חלשה ועל כן חשוב כי ישהה בחדר מבודד ללא חולים נוספים.
לאחר שלושה ימים בהם שהה בחדר לבדו, נמסר למנוח ולאלמנתו כי הוא יועבר לחדר עם 2 חולים נוספים בשל מחסור בחדרים. המנוח סירב לכך וארז את חפציו על מנת ללכת הביתה, ביום שישי, אולם הופעל עליו לחץ לחזור לקבל טיפול נוסף בבית החולים. הוסכם עם הרופאים כי ישוב למחרת בערב, מוצאי שבת, להמשך טיפול וקבלת מנות דם. כשחזר לבית החולים, אושפז עם עוד מטופל בחדר, שלאחר מכן התברר כי היה מאומת לקורונה.
המנוח שוחרר למחרת, יום ראשון, בלא שנעשה לו טיפול מיוחד, אלא נלקחו בדיקות דם, שהראו כי מצבו יציב. לאחר כמה ימים משחרורו התקשר למנוח רופא מבית החולים והודיע לו כי החולה, שהיה בחדר האשפוז יחד איתו אומת כחולה קורונה. כך התגלה שהמנוח חיובי לקורונה, ולאחר כמה ימים מצבו החמיר והוא נפטר. לציין כי התביעה עניינה בהדבקתו הרשלנית של המנוח בנגיף הקורונה בבית החולים אשר הביאה למותו המצער והמיותר בטרם עת.
מומחה שהובא מטעמנו קובע בחוות דעתו כי כל חולה עם מערכת חיסון מדוכאת, מהסוג שהיה למנוח, מחייבת אשפוז בבידוד. אשפוז עם חולים אחרים מהווה סכנה חמורה. חשיפת חולה רגיש מסוגו של המנוח לחולים אחרים מנוגדת לעקרונות הבסיסיים ביותר של הגנה על חולים, כאשר אשפוז לא נחוץ בתנאי סיכון להדבקה מזיהומים מעיד על חוסר שיקול דעת וחשיבה וכן חוסר אחריות קיצוני מצד מי שקיבל את ההחלטה על האשפוז. התנהלות הצוות הרפואי במקרה זה חרגה מהפרקטיקה הרפואית הסבירה והביאה למותו של החולה.