מהו בלט דיסק ?

בלט דיסק, המצוי בין חוליות עמוד השדרה, הגורם ללחץ על שורשי העצבים ולנזק נוירולוגי, שארע באופן פתאומי, מחייב ביצוע "דיסקטומיה", כלומר ניתוח להוצאת תוכן הדיסק הפרוץ ושחרור הלחץ מהעצבים. לחץ על שורשי העצבים יכול להתבטא בשלל תופעות נוירולוגיות, לרבות ירידה בתחושה, חולשה ברגל או ברגליים ולעיתים הפרעה במתן שתן שיכולה להיות גם הסימפטום היחידי. מידת הדחיפות של הניתוח אמורה להיקבע בהתאם לממצאים הנוירולוגיים. אם הבדיקה הנוירולוגית תקינה ואינה מגלה חולשה של שרירים או הפרעה בתחושה, אין דחיפות בניתוח ויש להתמודד עם הכאב ולטפל בו בצורה שמרנית.

לעיתים ההתוויה (אינדיקציה) לניתוח היא כאב גב בלתי נסבל. זאת במקרים בהם החולה עבר קודם לכן טיפולים שמרניים במרפאת כאב שכשלו והוא מגיע לניתוח אלקטיבי מתוכנן שמתבצע בשל כאב המקרין לכף הרגל אותו החולה לא יכול לסבול. במצב זה הניתוח אינו דחוף והחולה צריך לדעת כי ניתן מבחינה רפואית "להילחם בכאב" גם באופן לא כירורגי.

ואולם, במידה ומדובר בעצירת שתן או שיתוק (של כף הרגל או הרגליים) הניתוח חייב להתבצע מוקדם ובהול .

מדוע על הניתוח בנסיבות המתוארות להתבצע מידית?

מערכת העצבים רגישה מאד ללחץ ומאבדת את תפקודה כתוצאה מכך – תחילה באופן הפיך ולאחר זמן, בצורה בלתי הפיכה. במקרים שהלחץ החריף הוא על חוט השדרה עצמו, משך הזמן עד לשינויים בלתי הפיכים הוא קצר מאד ואילו במקרים שהלחץ הוא על השורשים כמו במקרה של פריצת דיסק חריפה, הזמן ארוך יותר יחסית. אולם גם במקרה זה, באם הלחץ החריף על שורשי העצבים אשר הסתמן כבר עם סימנים נוירולוגים כמו שיתוק כף רגל או עצירת שתן, לא מטופל מיד על ידי הסרת הגורם (המכני) ללחץ, יתחיל תהליך של פגיעה תפקודית בלתי הפיכה.

לכן, ניתוח דחוף והסרת הלחץ משורשי העצבים נותן סיכוי טוב לחזרה לתפקוד תקין ולהחלמה, כך על פי הספרות הרפואית המקצועית.

מטרת הניתוח היא הסרת הגורם ללחץ המכני על השורשים כדי להביא לשיפור במצבו הנוירולוגי של החולה. מקובל על כל המומחים בתחום זה כי הניתוח צריך להיערך מוקדם ככל האפשר ואסור שיחלפו שעות ארוכות עד לניתוח. חשוב להתייחס לחולה כבמצב חירום נוירולוגי. הניתוח המומלץ הוא מסוג "דקומפרסיה" (כלומר הסרת הלחץ) על ידי "למינקטומיה" (כלומר כריתת הקשתות המהוות את הגג של תעלת השדרה) והוצאת הדיסק הפרוץ.

מצב של רשלנות רפואית

ואולם, עיכוב בביצוע ניתוח החירום, או ביצוע חסר ולקוי של הניתוח עצמו, עלול להחריף את מצבו הנוירולוגי של המטופל עד לכדי פגיעה בתחושה ברגליים, שיתוק בכפות הרגליים (Drop Foot), חוסר שליטה על הסוגרים, רפלקסים חסרים ועוד.

אם לאחר ניתוח בעמוד השדרה נוצר למשל חסר נוירולוגי חדש, יש לברר את המצב בדחיפות, שמא ארעה תקלה בניתוח שגרמה לנזק, למשל דימום. במקרה כזה יש לבצע ניתוח נוסף באותו האזור למניעת נזק חמור יותר ובלתי הפיך. זאת כיון שהדימום עצמו גורם ללחץ על שורשי העצבים, ואם לא ינוקז הדימום ויסגר כלי הדם המדמם, הלחץ יגרום לנזק הבלתי הפיך.

משרדנו ייצג במהלך השנים מטופלים אשר למרבה הצער נותרו עם נכות נוירולוגית קשה בשל איחור באבחון דימום לאחר הניתוח כשהחולה הסתבך ומצבו הנוירולוגי הורע לאחר הניתוח, כשנתגלה חסר נוירולוגי שלא היה עובר לניתוח.

במספר מקרים אחרים לאחר ניתוח כריתת דיסק מותני בגלל כאב הופיע שיתוק של כפות הרגליים עם עצירת שתן. הצוות הרפואי לא ביצע הדמיה מיידית על ידי בדיקת הדמיה מסוג MRI של אזור הניתוח, כמתחייב מהפרקטיקה הרפואית המקובלת במצבים כאלה, וכך לא אבחן דימום אפידורלי שקרה בעקבות הניתוח ולא ניקז את הדימום בניתוח חוזר. ההדמיה נעשתה רק כעבור כשבוע והנזק היה בלתי הפיך.

 אם נפגעת בהליך זה או דומה לו, ייתכן ומדובר בעילה לתביעת רשלנות רפואית, צור עמנו קשר לסיוע !