עיזבונו של אדם בן 72 פוצה בסך 800,000 ₪ (שמונה מאות אלף ₪). המנוח תפקד באופן עצמאי לכל דבר ואף עבד.

סבל מכאבי בטן ואובחנה לו דלקת חריפה בכיס המרה. המנוח אושפז במחלקה הכירורגית לשם ביצוע בדיקה אנדוסקופית של דרכי המרה – ERCP – בדיקה המתבצעת כשהמטופל שוכב על בטנו. חרף העובדה שהמנוח סבל ממספר גורמי סיכון משמעותיים, כמו השמנת יתר, ודום נשימה בשינה, למרות שמדובר בבדיקה המבוצעת על הבטן דבר שמקשה על הנשימה, ולמרות שטרם הבדיקה נעשתה הערכת דרגת סיכון בהרדמה, שמצאה את המנוח כסובל מסיכון בדרגה גבוהה במיוחד בעת ביצוע הרדמה,  בפועל – ובניגוד לפרקטיקה הרפואית – לא נעשה דבר על מנת להגן על המנוח:

לא בוצעה הערכה טרום ניתוחית ראויה, הפרוצדורה הכוללת סדציה/טשטוש/הרדמה קלה בוצעה ללא השתתפות מרדים בבדיקה בניגוד למתחייב, תרופות ההרדמה ניתנו במינונים גדולים מדי, הגיבו ביניהן בתגובות בין תרופתיות באופן שהחמיר את השפעתן, בנוגע לתופעות קליניות קשות שהחלו להופיע תוך כדי הפרוצדורה, בעיקר – דיכוי נשימה ובעקבות כך ירידה משמעותית בדופק, עד להפסקת נשימה ולדום לב.

את המצב החמור גילה רופא שהזדמן באקראי לחדר הבדיקה ושם לב שהמנוח אינו נושם.

במצב דברים זה בוצעה החייאה, שאף היא התנהלה באופן כושל ובהעדר מרדים לא הצליחו הרופאים להנשים את המנוח בצורה יעילה. כתוצאה מהעדר חימצון נגרם מוות מוחי למנוח, שהביא לפטירתו .

מומחה להרדמה וטיפול נמרץ, מנהל מחלקת הרדמה וחדר ניתוח, קובע בחוות דעתו המצורפת לתביעה כי ההתנהלות הכוללת התעלמות מנתונים שהיו בידי בית החולים או ממידע שהמנוח ומשפחתו ניסו למסור (אך לא זכה להתייחסות) והעדר מרדים בפרוצדורה שחייבה את נוכחותו, הביאה למותו המצער ובר המניעה של המנוח – ולשווא.

מאמרים קשורים

חוק זכויות החולה

הגדרת החוק חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 היווה מהפכה בתחום זכויות החולה בישראל. אומנם, מרבית הנושאים שנדונים בו נבחנו עוד טרם לכן בפסקי דין...

פורסם