גבר בן 75 שהיה אדם פעיל ועצמאי פוצה בסך 600,000 ₪ (שש מאות אלף ₪).
הגבר הפך לחולה קשה עקב רשלנות קשה של רופא שהתעקש על אבחנה – שגויה ומוטעית – של סרטן בלבלב, בשל תלונות לא ספציפיות ובשל פרשנות של בדיקת CT בטן, והבהיל את התובע כי הטיפול היחיד למחלתו זו היא ניתוח בהול, שמייתר כל תהליך אבחנתי נוסף. לכן ניתח את התובע וכרת את הלבלב, הטחול, חלק מהקיבה והתריסריון ובצע השקה למעי הדק ישירות לקיבה. כריתת איברים אלה השפיעה באופן קשה ביותר ובלתי הפיך על הפרשת הורמונים וספיגת מזון אצל התובע, מה שמוביל לחיים של סבל וחולי רצוף, כשלמעשה אי אפשר להתגבר עליהם.
התברר שמדובר היה בדלקת של הלבלב, מחלה שמחלימים ממנה, ואשר היה די והותר זמן לבצע את כל הבדיקות הראויות והנחוצות לאבחנה כדבעי, אולם הצוות הרפואי כשל לאורך כל הדרך ולא עשו את שמוטל עליהם. הגדיל לעשות המנתח, אשר הבהיל את התובע ומשפחתו כי אין להמתין שבועיים לברור, כולל ביופסיה, אלא שהניתוח דחוף.
האירוניה המרה היא שבפועל עבר כחודש וחצי מאז קביעתו של המנתח כי "אין לחכות שבועיים" ועד לניתוח!
הדבר החמור הוא כי ניתוח כזה נערך בבית חולים ציבורי, שלישוני, בלא שהופעלו אמצעי בקרה ופיקוח ולא נעשה דיון בדבר החובה לבצע הניתוח ללא אמצעי אבחון נוספים.
ראו גם הכתבה שפורסמה בתכנית "הכל כלול" בערוץ 13.