תביעת רשלנות רפואית עקב טיפול רשלני וניתוח בעמוד השדרה

תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי משרדינו עוסקת במקרה מצער של גבר צעיר כבן 43 אשר עבר טיפול רפואי רשלני עד כדי זלזול מחפיר שגרם לו לאבד את עולמו כך שהוא סובל כיום מחוסר שליטה על הסוגרים, מהפרעה בתפקוד המיני, משיתוק בכף רגל ימין ומתגובה נפשית קשה כתוצאה מכך.

התובע החל לסבול מכאבים בגבו התחתון עם הקרנות לרגל ימין, חולשה של כף הרגל וחוסר תחושה בשוק. בעקבות כך פנה התובע למרפאה נוירולוגית בבית חולים רמב"ם, שם בתום התייעצות עם אורטופד בכיר הפנו אותו בדחיפות למיון עם המלצה לאשפוז וביצוע MRI לעמוד השדרה במטרה שיעבור ניתוח להסרת הלחץ מהעצבים. במיון נבדק התובע על ידי מתמחה באורטופדיה ובניגוד להמלצת הנוירולוג הבכיר שוחרר לביתו מבלי שנעשה לו MRI, בהוראה שיעשה MRI במסגרת הקהילה.

התובע המשיך לסבול מכאבים, טופל שמרנית על ידי תרופות וכן במרפאת כאב, אך ללא שיפור. כעבור כחודשיים וחצי אושפז בשנית בבית החולים רמב"ם לצורך ניתוח גב לשחרור לחץ בתעלת השדרה משורשי העצבים, אך בבוקר הניתוח הוחלט באופן תמוה כי הניתוח אינו נחוץ.

ביצוע ניתוח גב רשלני

כעבור מספר חודשים נוספים הופנה התובע למרפאה אורטופדית גב בבית החולים בילינסון כשהוא סובל מצניחת כף רגל מלאה, אך ללא תלונות על בעיות בסוגרים. התובע עבר שם ניתוח על ידי רופא צעיר ללא נסיון, שטרם קיבל במועד הניתוח את רשיונו הקבוע לעסוק ברפואה. תוצאות הניתוח היו קטסטרופליות ולאחריו נמצא כי התובע סובל מתסמונת זנב הסוס, המתבטאת בחוסר שליטה על מתן הסוגרים. למרות כל הסימנים הברורים לתסמונת לאחר הניתוח, התובע שוחרר מבלי שאובחן ומבלי שנעשה בירור וטיפול דחוף של הנזק הנוירולוגי החדש.

כעבור מספר ימים אושפז התובע בשנית בבית החולים בילינסון וחרף התלונות הקשות על פגיעה בסוגרים, התובע לא נבדק על ידי אורטופד בכיר, נוירולוג או נוירוכירורג. למרות הסיבה שבשלה חזר התובע לאשפוז, לא הודיעו לרופא הבכיר / הכונן או המנתח על הסיבה בגינה הוחזר לבית החולים, ושוב, ובדומה להתנהלות המידית לאחר הניתוח, לא נבדק התובע ולא בוצעה הערכה נוירולוגית של הסוגרים על ידי רופאים בכירים ולא נרשם דיון לגבי תסמונת זנב הסוס ומהן הסיבות להופעתה, אשר ממנה לא סבל לפני הניתוח.

בצר לו הופנה התובע לשיקום, ומאז ועד היום נותר התובע כשהוא סובל מאי שליטה מלאה על הסוגרים, הוא מצונתר ומחותל, סובל מפגיעה בתפקודו המיני, משיתוק בכף רגל ימין, מכאבים עזים שמרתקים אותו למיטתו ומתגובה נפשית קשה בעקבות זאת.

תמצית תביעת הרשלנות

על פי חוות דעת של מומחה בנוירוכירורגיה שצורפה לכתב התביעה, אסור בשום אופן היה לשחרר את התובע מהמיון ברמב"ם כאשר היתה הוראה ברורה של נוירולוגית ואורטופד לבצע בדחיפות MRI ולנתח להסרת הלחץ מהעצבים בחוט השדרה, וכך היה נמנע הנזק לעצב שגרם לשיתוק בלתי הפיך בכף הרגל.
לגבי הטיפול בתובע בבילינסון, קובע המומחה כי שעות לאחר הניתוח שעבר שם, היה ברור כי הפגיעה בשליטה על סוגרים ממנה סבל היתה נזק נוירולוגי חדש שלא היה קודם לניתוח והיתה הפיכה בשלבים הראשונים. בניגוד למתחייב בנסיבות ולהוראות המפורשות בספרות הרפואית, לא בוצע MRI מיידי של אזור הניתוח במטרה למצוא את הדימום הלוחץ על העצבים ולמהר לחדר הניתוח, ובכך היו מונעים בצורה משמעותית את הנזק הנוירולוגי ממנו סובל התובע כיום. התובע לא נבדק לאחר הניתוח על ידי רופא בכיר ושוחרר בעצימת עיניים מצמררת – כאילו לא קרה סיבוך בניתוח הגב – כשאת האבחנה של תסמונת זנב הסוס יבצעו למחרת שחרורו, במיון של בית חולים אחר אליו פנה התובע בשל עצירת שתן.