תביעת רשלנות בהריון

תביעה זו הגשנו בשם זוג הורים – בהריונם השני – אשר ביצעו את כל הבדיקות המקובלות במסגרת מעקב ההריון לרבות במסגרת פרטית, כולל שקיפות עורפית, דיקור מי שפיר, סקירת מערכות מוקדמת, סקירה מאוחרת-מורחבת וסקירה שלישית. בנוסף עברו ההורים – עוד בהריון הראשון הקודם להריון מושא התביעה – יעוץ גנטי במסגרת קופת החולים, בו מסרו כי אמה של התובעת (היינו סבתו של הילד) סובלת מנכות ברגליים מילדות, כולל עיוות של כפות הרגליים וקיצור משמעותי של רגלה. ואולם, לרקע משפחתי זה לא ניתנה התייחסות ראויה ולא הומלץ על בירור מעמיק יותר שכולל סקירה מכוונת של הגפיים התחתונות.

למרות מצג השווא כאילו מדובר בהריון תקין ובעובר בריא, בנם נולד עם מום קשה ברגלו הימנית, המתבטא בכך שהעצמות הארוכות ברגל ימין קצרות ודקות בהשוואה לרגל השמאלית, כמו כן ישנו חוסר של אצבע בכף הרגל, חוסר של עצמות בכף ברגל עצמה, ועיוות של כף הרגל והקרסול. מדובר במום קשה אשר לו היה מאובחן כראוי כבר במהלך ההריון, היה מוביל להפסקת ההריון.

מומחה לגניקולוגיה ומיילדות אשר חוות דעתו צורפה לתביעה, קבע כי הטיפול בעת מעקב ההיריון היה מתחת לנורמה המקובלת, וכי אילו היו נערכות סקירות מלאות ויסודיות היה ניתן לחשוד כי קיימת בעיה בגפה התחתונה, ניתן היה לחשוד בבעיה בגפה התחתונה ובמקרה זה ניתן היה להמשיך ולהעמיק את הבירור שהיה מוביל לאבחון המומים, ובמיוחד לאור הסיפור המשפחתי על מום ברגליים אצל סבתו של הילד.

יש להדגיש כי התובעת עברה סקירות פרטיות תמורת תשלום, בהן ניתן לאבחן את המום.

עוד נטען כי בשל רשלנות קופת החולים והרופאים הבודקים, נשללה מבני הזוג האפשרות לשקול את הפסקת ההריון באופן שהיה מונע את לידתו של הילד על פי הלכת המר נזקי התובעים כתוצאה מהרשלנות הקשה של הנתבעים הם כנזקי הילד, לו היה תובע בגין המום שממנו הוא סובל, וכן כאב וסבל של התובעים ופגיעה באוטונומיה שלהם.