תביעה שהוגשה ע"י משרדנו ביום 13.10.16 בה אנו מייצגים אישה, שבגיל 60, בשנת 2009, אובחן אצלה באיחור רשלני סרטן שד. התובעת נהגה להיבדק באופן תדיר בבדיקות ממוגרפיה. בשנת 2007, בשלוש בדיקות שונות נראה ממצא חשוד בשד ימין והומלץ על ביצועה ביופסיה. במקום לבצע ביופסיה כפי שהומלץ, הכירורג שלח אותה לבדיקת ממוגרפיה נוספת, שלישית. בבדיקה נראו אותם ממצאים חשודים אלא שהיא פוענחה באופן שגוי ונכתב כי הממצא תקין. התובעת המשיכה את חייה כרגיל מבלי לדעת שבגופה מקוננת מחלת הסרטן.

גם רופא המשפחה וגם הכירורג שהיו אחראיים לטיפול לא התיחסו לבדיקות השונות, לא בררו מהו מצבה של התובעת לאשורו ולא דיינו את ממצאי הבדיקות השונות. כך הוחמצה האפשרות לגלות את מחלת הסרטן עוד בשנת 2007.

בנובמבר 2009 ביצעה התובעת ממוגרפיה שגרתית בה נמצא כי היא חולה בסרטן שד חודרני מסוג קרצינומה בשלב 2B עם מעורבות של בלוטות הלימפה. התובעת נדהמה לגלות שהגידול הממאיר נמצא בדיוק היכן שהיה הממצא החשוד בשנת 2007.

לו אובחן אצל התובעת הגידול בשלב מוקדם, היו נחסכים מהתובעת טיפולים שונים, לרבות כריתת כל בלוטות הלימפה בצד ימין, על כל תופעות הלוואי שלהם. סיכוייה לתוחלת חיים ארוכים יותר היו משתפרים לאין ערוך.