משרדנו מייצג עזבון מנוחה, בת 78 בעת המקרה, חולת סכרת ברקע, שלקתה בזיהום באוזן – האופייני לחולים במחלת הסכרת.

חרף העובדה שפנתה לגורמי רפואה שונים, לאורך כ-8 שבועות (!) – בין היתר רופאי משפחה בקופת חולים ובחברת נטלי, ורופאים מבית החולים קפלן במיון, במחלקה הפנימית ובמחלקת א.א.ג. – עם סימנים ברורים ועם ממצאים קליניים והדמייתיים בולטים לזיהום מהסוג ממנו סבלה, כשמצבה הולך ומחמיר – זכתה המנוחה לטיפול רפואי כושל: מחלתה לא אובחנה ולא טופלה כמתחייב ובהתאם לסטנדרט הרפואה הסביר והראוי.

מומחה מנתח א.א.ג., שחיווה דעתו מטעם התביעה קובע כי מדובר במחלה זיהומית מוכרת ואופיינית בקרב חולי סכרת, המתחילה באוזן, ואשר בהעדר אבחון וטיפול מתאימים עלולה לנדוד אל בסיס הגולגולת ולהוביל למוות מזיהום מערכתי.

כך אירע למרבית הצער, במקרה של המנוחה, שכתוצאה מאי האבחון ואי מתן הטיפול המהירים והמתאימים לזיהום מהסוג בו לקתה באוזנה, חרף פניות אין ספור לגורמי רפואה במשך 8 שבועות, והחמרה קשה במצבה מבדיקה לבדיקה שבאה לידי ביטוי בתלונותיה, תסמיניה, ממצאיה, והדמיותיה – התדרדר מצבה עד כדי מותה המיותר ובר המניעה – ולשווא. המומחה חיווה דעתו כי אבחון וטיפול הולמים, בהתאם לסטנדרט הרפואה המתחייב – היו מונעים את סבלה ואת מותה המיותרים של המנוחה. כן קובע המומחה כי התובעת זכתה ליחס לא נאות בעת הטיפול בה בבית החולים, עת שכבה במשך שעות במיון תוך המתנה לאשפוז במחלקה ולשווא.