במקרה זה של רשלנות בלידה, הגיעה היולדת (אם התובעת), המסווגת לסיכון הריוני נמוך, לחדר הלידה במהלך לידה פעילה, ואולם הבדיקה המיילדותית הראשונה נערכה לה 4 שעות לאחר הגיעה לבית החולים. בבדיקה זו, אובחנה ירידת מים עם מקוניום (צואה ראשונית של העובר, שאם נפלטת לפני שהעובר נולד גורמת למי השפיר להראות עכורים ומצביעה על מלוקה עוברית). חרף זאת לא בוצע ניטור של העובר (התובעת) כפי שמקובל במקרים אלה. במהלך הלידה ולאחריה, לא ננקטו האמצעים המקובלים במקרים של לידה בנוכחות מקוניום.
התובעת סבלה מתסמונת שאיפת מים מקוניאליים לריאות. תסמונות זו עלולה לגרום להפרעה באספקת החמצן לעובר, באופן שעלול שיביא לפגיעה קשה במערכת הנשימה של העובר. לכן, מים מקוניאליים בלידה מחייבים ניטור קפדני ביותר של מצב העובר.
אכן, בעקבות המצוקה הנשימתית ממנה סבלה התובעת עם היוולדה, נגרמו לה בעיות התפתחות חמורות. התובעת נותרה משותקת בכל ארבעת הגפיים (קוודרופלגיה), ונגרמו לה נכויות קשות בתחום האורטופדי, הנוירולוגי והקוגניטיבי בשיעור של 100% נכות.

בית המשפט המחוזי בי-ם נתן תוקף של פסק דין להסדר אליו הגיעו הצדדים, לפיו ישולמו לתובעת והוריה פיצויים בסך של 3,750,000 ₪, וזאת מעבר לזכויותיה בביטוח הלאומי. סה"כ הנזק המוערך של התובעת כולל קצבאות הביטוח הלאומי עומד על מעל 6 מליון ₪.