"תאונת דרכים" מוגדרת במפורש בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אף על פי כן, מדובר בהגדרה סבוכה הכוללת מספר רב של רכיבים ויסודות. ככלל, בתיקים "רגילים" לא מתעוררת השאלה האם אכן במקרה המסוים מדובר היה בתאונת דרכים. עם זאת, במקרים חריגים ייתכן ותעלה שאלה זו ואכן בבתי המשפט מתקיימות התדיינויות רבות סביב שאלת הגדרת "תאונת דרכים" ויסודותיה.

מהי הגדרת רכב מנועי לצורך תביעות תאונות דרכים?

במרבית תאונות הדרכים מעורבות מכוניות ואזי לא עולה כלל השאלה האם בתאונה היה מעורב כלי רכב. יחד עם זאת, ישנם כלים ממונעים אחרים לגביהם התעוררה שאלה זו באופן שחייב את המחוקק ואת בתי המשפט לומר את דברם בנושא.כך למשל, נקבע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כי רכבת וטרקטור הינם כלי רכב, אולם כסא גלגלים ועגלת נכים לא ייחשבו ככלי רכב. כלי טיס או כלי שיט לא נחשבים אף הם ככלי רכב לצורך חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מאחר ומטרתם אינה לשמש לתחבורה יבשתית על פני הקרקע.כלים ניידים אחרים הוכרו ככלי רכב במקרים בהם נמצא כי הינם מכונות ניידות בעלות "כשירות נורמטיבית-משפטית" לנוע בכביש, היינו מהירות נסיעתם המקסימאלית עולה על 30 קמ"ש ומותר להם לנסוע בכביש על-פי תקנות התעבורה. כך לדוגמא, מנוף המורכב על משאית גדולה הוכר ככלי רכב, להבדיל ממכבש כבישים. קלנועית, אינה נחשבת לכלי רכב מאחר והתקנות אינן מתירות את נסיעתה בכביש ונקבע כי למעשה היא ממלאת תפקיד הדומה לזה של עגלת נכים. רכב קרטינג אף הוא אינו כלי רכב, מאחר וייעודו המרכזי הוא לשעשועים וספורט ולא למטרות תחבורה יבשתית. לאחרונה, נקבע על ידי בית המשפט כי קורקינט ממונע, אשר הפך בשנים האחרונות לכלי תחבורה פופולארי למדי בערים הגדולות, אינו נחשב לכלי רכב מנועי לצורך חוק הפיצויים ולכן אינו חייב בביטוח חובה.

המשמעות של אי הכרה במכונה או כלי מסוימים ככלי רכב מנועיים לצורך חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , היא שבמקרה של תאונה, ייאלץ הנפגע לתבוע את נזקיו בתביעת נזיקין רגילה ולכן יצטרך להוכיח את אשמו ואחריותו של המזיק-הנתבע.

במקרים אחרים, כאשר בתאונה אף מעורב כלי רכב נוסף (למשל כאשר התובע נפגע ממכונית חולפת בזמן שרכב על קורקינט), יתבע הנפגע את חברת הביטוח של כלי הרכב המעורב (כפי שעושה הולך רגל שנפגע מרכב).

מהי הגדרתו של שימוש ברכב?

המונח "תאונת דרכים" אינו מוגבל לארוע של תאונה בין כלי רכב נוסעים בלבד, אלא ההגדרה הורחבה מאוד, כך שבנוסף לתאונה תוך כדי נסיעה ברכב כלולות בהגדרה פעולות רבות הקשורות ל"שימוש ברכב", כמו: כניסה לתוכו וירידה ממנו; החניית הרכב; דחיפתו או גרירתו; טיפול-דרך או תיקון-דרך (למשל במקרים בו נתקע הרכב במהלך הנסיעה), המבוצע על ידי הנוהג ברכב או אדם אחר שנחלץ לעזרתו, אך לא כאשר מדובר בבעל מקצוע שתיקון כלי רכב היא עבודתו (מוסכניק, מכונאי מחלץ וכיוצא באלו); הידרדרות או התהפכות של הרכב; ואף נפילת מטען הרכב בעת נסיעתו. כל אלה ייחשבו כשימוש ברכב ולפיכך כתאונת דרכים במקרה של תאונה (כמובן כאשר כל יתר הרכיבים של "תאונת דרכים" מתקיימים).
מנגד, ישנם מקרים שלא מוכרים כשימוש ברכב לצורך חוק הפיצויים. כך למשל, תאונה בעת טעינה או פריקה של מטען הרכב, כשהוא עומד (כמו במצבים של העמסת סחורה על משאית או רכב מסחרי אחר).