במהלך לידה תקינה, אחרי יציאת ראש העובר מתעלת הלידה (כשהראש מחוץ לגוף האם) וסיבובו החיצוני, מחליקה הכתף הקדמית, תוך כדי סיוע עדין של המיילדת אל מחוץ לגוף האם, מה שמאפשר את יציאת כל גוף היילוד.

יכולים להיות מקרים בהם הכתף הקדמית נתקעת מאחורי קדמת האגן והילוד מתבצע לבסוף ע”י מספר פעולות הדורשות מהמיילד בראש ובראשונה לדעת באיזו דרך לתמרן את העובר במטרה שייולד ללא פגע, וכן מחייבות מיומנות גבוהה, שקט נפשי וזריזות רבה. כאשר חילוץ כתף תקועה כזו, לא מטופל כיאות אלא בדרך של משיכה מופרזת וכוחנית, נמתחים ונקרעים הסיבים העצביים העדינים של המקלעת הברכיאלית ( המובילה את העצבים אל הזרוע והיד) ונזקים אלה הם סיבת שיתוקם של שרירי היד, שיתוק שנקרא ע"ש Erb

חשוב לזכור: בפרק הזמן בין יציאת הראש ועד לילוד מלא של התינוק אין למעשה אספקת דם לילוד, עובדה הדורשת פעולת חילוץ מהירה ומיידית.

מתי יש לפנות לעו"ד?

לא תמיד ניתן לצפות מראש מצב של פרע כתפיים מצב המכונה בפי המיילדות "סיוט לילה". יחד עם זאת, גם במצבים בהם מצב זה התרחש באופן בלתי צפוי, עדיין יתכן וישנה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית כיוון שלידה המסתבכת בפרע כתפיים עשויה להסתיים בנזקים ליילוד וליולדת. היילוד בסיכון לסבול מפגיעה במקלעת העצבים בזרוע (השיתוק ע"ש ERB ) ואף משברים בעצב הבריח ובזרועות. העיכוב בחילוץ העובר עשוי לגרום לו למצוקה ולתשניק המלווה לעיתים בנזק נוירולוגי חמור. גם היולדת עשויה לסבול מדימום לאחר הלידה ומקרעים בחיץ הנקבים ובתעלת הלידה.

ישנה חובה לתאר בגיליון הרפואי מצב של "פרע כתפיים" וכן חובה לתאר את הדרך בה התמודד הצוות הרפואי עם המצב, היינו מהן הפעולות שבוצעו ואילו נקיטות מילדותיות ננקטו על מנת לחלץ את הכתף התקועה.

מצבים בהם אפשר לצפות מצב של כליאת כתפיים

גורמי סיכון למצב של כליאת כתפיים: הערכת משקל של עובר "מקרוזומי" – שמשקלו הצפוי מעל ל 4 ק"ג, הריון "עודף" – לאחר הזמן שנקבע למלוא ההריון, סכרת הריונית, עודף משקל של האם, עוברים קודמים במשקל גבוה – כל מהווים גורם סיכון אשר יכול לנבא אפשרות של פרע כתפיים. עם זאת, אין תחליף להערכה קלינית בזמן אמיתי ע”י מילד מיומן לאורך ההתקדמות בלידה ולקראת יציאת הראש בפרט.

כאשר קיימים גורמי סיכון על הצוות המטפל לבצע בדיקה חיצונית או ידנית, לבדוק את התאמת גודל הרחם לשבוע ההיריון, לבדוק את מנח העובר, מצג העובר או מצב העובר כשהכל צריך להיות מתועד ברשומות הרפואיות.

יש צורך שתהיה נוכחות של מיילד מנוסה בחדר בלידה בה קיימים גורמי סיכון לכליאת כתפיים. במקרים בלתי צפויים יש לקרוא מיד לרופא הבכיר ביותר הזמין, אבחנה מהירה חשובה ומשך הזמן מלידת הראש ללידת הגוף משמעותי.

לאחר הלידה יש לבדוק בדיקה קפדנית את תעלת הלידה, כיווץ הרחם, תיעוד ורישום קפדני וכמובן הפקת לקחים.

במשרדנו הוגשה תביעה שהסתיימה בפיצוי של 2,050,000 ₪ במקרה של יולדת שסבלה מסוכרת הריונית בהריונותיה הקודמים עם פתולוגיה האופיינית לסכרת הריונית. היולדת הופנתה לחדר לידה לזרוז הלידה. היולדת אושפזה חמישה ימים כדי לגרום לזרוז הלידה ובמהלך האישפוז בוצעה הערכת משקל בודדת שבוצעה במסגרת בדיקת אולטראסאונד בה צוין מפורשות כי נוכח תנוחת העובר הערכת המשקל איננה מדויקת. היולדת לא נשלחה לבדיקת אולטראסאונד חוזרת להערכת משקל העובר. נולד תינוק במשקל מעל 4.700 ק"ג. עפ"י התיעוד הרפואי לאחר יציאת הראש נתקעו הכתפיים, אשר חולצו לאחר נקיטת לחץ חיצוני. נמצא כי התינוקת סובלת משיתוק מילדותי של הגפה השמאלית העליונה (שיתוק ע"ש ERB) וכן מנזק מוחי מסוים, כיון שהוצאת הילוד התארכה יותר מידי.

לדברי המומחה הרפואי, ביצוע הערכה קלינית של משקל העובר בעת קבלתה של אשה לחדר לידה או בשלבי לידה היא בעלת חשיבות, והוא סטנדרט מקובל. אין ספק שהיה מקום סביר ביותר לחשוד שמדובר בילד מקרוזומי במשקל כה גבוה ולפעול בהתאם.