בישראל, כל אדם הנוהג ברכב חייב לנהוג כאשר יש לו ביטוח חובה בר תוקף המכסה את שימושו ברכב. במקרה כזה, אם חס וחלילה ארעה תאונת דרכים, כל מי שנפגע בתאונה בה היה מעורב הרכב זכאי לפיצוי – הנהג, הנוסעים או הולך רגל.

עקרון "האחריות מוחלטת" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 קובע הסדר ייחודי של "אחריות מוחלטת". כלומר, נפגע בתאונת דרכים המבקש לתבוע פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה, אינו צריך "למצוא" את האחראי והאשם לקרות התאונה ודי לו כי יוכיח שאכן נגרמו לו נזקים ברי פיצוי. גישה זו, משקפת תכליות סוציאליות המבקשות להקל על נפגעי תאונות דרכים בקבלת פיצוי עבור נזקיהם ובמטרה לקצר ולייעל את הליכי התביעה במקרה של נפגע בתאונת דרכים.כאמור, הפיצוי אינו תלוי באשמו של מי שנפגע.

כלומר, גם מי שאשם בתאונה זכאי לפיצוי מלא, אם כי בסוף שנת 2008 חל כרסום, כך שנפתח הפתח לקבל פיצוי שאינו מלא, במודע: אז הוחל תיקון לפקודת ביטוח רכב מנועי (בהוראת שעה מוגבלת בזמן, עם אפשרות להאריך תוקפה לצמיתות), לפיו רשאים רוכבי אופנועים לרכוש פוליסת ביטוח חובה מוזלת, הכוללת מרכיב של השתתפות עצמית מצד רוכב האופנוע המבוטח. כך, במקרה של תאונת דרכים ינוכה שיעור ההשתתפות העצמית מהפיצויים להם זכאי רוכב האופנוע. המגמה היא, כפי הנראה, לאחר תקופת זמן ליישם אפשרות זו, של "השתתפות עצמית" גם על כל כלי הרכב.

מיהו הנתבע במקרה של נזקי גוף בגין תאונת דרכים?

זהות הנתבע – המפצה – קבועה אף היא בדין במקרה של תאונות דרכים . כך, על נהג רכב וכן על כל הנוסעים שנסעו עמו ברכב בעת התאונה, לפנות בדרישה לפיצוי אל חברת הביטוח שביטחה את הרכב בפוליסת ביטוח חובה. הולך רגל, יתבע תמיד את ביטוח הרכב שפגע בו. במקרים בהם מדובר ברכב ללא ביטוח חובה, או כאשר זהות הרכב הפוגע אינה ידועה (למשל במצב של תאונות "פגע וברח"), יתבע הנפגע (שאינו הנהג) את נזקיו מהקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שהוקמה על פי החוק והידועה בשמה "קרנית". יודגש שוב, כי תביעות אלה יוגשו ללא קשר או תלות בשאלות של אחריות ואשם, אך אם נהג ללא ביטוח פגע במישהו אחר, והקרן שילמה פיצויים לנפגע – היא דורשת את הכספים ששילמה חזרה מהנהג! לגבי נהג שנסע ללא ביטוח ונפגע או נפטר בתאונת דרכים חלים כללים אחרים.

עקרון "יחוד העילה" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

מאפיין ייחודי נוסף של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הינו "ייחוד העילה". כלומר, מי שנפגע בתאונת דרכים יכול לתבוע פיצויים בגין נזקיו אך ורק לפי חוק זה ואין הוא יכול לבחור במסלול של תביעה נזיקית "רגילה". לדבר משמעויות נרחבות:
מי שנפגע בתאונת דרכים ובמסגרת הטיפול הרפואי בו, נגרמה כלפיו רשלנות רפואית – אין הוא יכול לתבוע את המטפל הרפואי בעילה של רשלנות רפואית, אלא הוא תובע את כל נזקיו מחברת הביטוח המשלמת את פיצוייו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, והוא מוגבל בתביעתו לפי החוק. כלומר, אין הוא יכול לתבוע פיצוי, למשל, בגין כאב וסבל אלא לפי הסטנדרט הנמוך של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.