הוגשה תביעה במשרדנו בגין איחור באבחנה ומתן טיפול כושל אשר הובילו לנזקיו הקשים של בחור צעיר ובריא בתחילת דרכו

עוד בשנת 1999 בהיותו בן 23, פנה התובע בתלונות של סחרחורת וורטיגו- תלונות שאינן מאפיינות אנשים צעירים. בשנת 2007 חזרו על עצמן התלונות ובבדיקה נמצא ניד אישונים הוריזונטלי – אשר היה צריך להדליק נורות אדומות ואשר מחשיד לקיום תהליך תופס מקום במוח. רופא המשפחה התעלם מתלונותיו ולא הפנה את התובע לרופאים מתאימים כמו מומחה לנוירולוגיה או מומחה א.א.ג. ואף לא לבדיקות הדמיה CT ו-MRI.

וכך, בשנת 2010 אובחן גידול שהדרך היחידה להוצאתו היא ניתוח. בבדיקת הדמיה מיד לאחר הניתוח, נראתה התחלת דימום אך חרף כך וחרף העובדה שסבל מהקאות חוזרות, כאבי ראש ושינויים במצב ההכרה לא נערך מעקב אחר מצבו, לא נערכו בדיקות הדמיה בזמן למעקב ולא ניתנה שום התייחסות.

בהמשך, למרות בדיקת הדמיה נוספת שהצביעה על התקדמות הדימום והמשך סימנים מחשידים לבעיה נוירולוגית, לא נבדק התובע והיה ללא השגחה רפואית ראויה במשך שתי יממות, עד אשר נמצא מחוסר הכרה במיטתו. גם כאשר הועבר לחדר הניתוח, ועל אף ממצאים אשר הדגימו עלייה בלחץ התוך גולגולתי, לא הושם נקז להורדת הלחץ, וזאת בניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת, והוא הושאר במשך 3 שעות נוספות עם לחץ תוך גולגולתי מוגבר קודם שהוכנס לניתוח נוסף, ולשווא.

התובע השתחרר מבית החולים לבית חולים שיקומי כשהוא סובל מפציאליס מימין, מפגיעה מוטורית בפלג גופו הימני ומפגיעה קוגניטיבית.